הזירה הצפונית

ענישה אפקטיבית, הפקחת לקחים מרצועת הביטחון וסיוע בטכנולוגיה שהתקדמה מאז, רפורמות בצבא לבנון והתבססות ברצועת חיץ – ללא אזרחים. הצעדים שישראל צריכה לעשות מול לבנון ובשיח מול הממשל האמריקאי.

המגבלות על פעילותנו בלבנון והפסקת התקיפות בביירות מאפשרות לחיזבאללה להפר את הפסקת האש, בלי לחשוש שמחיר ההפרה יהיה בלתי נסבל. כך הוא יכול לקבוע איך, היכן ומתי לתקוף, לשלוט בעוצמת ההסלמה, לקבוע את כללי המשחק ולעצב את תגובת ישראל.

הפסקת האש בין ישראל ללבנון שעליה הכריז נשיא ארה"ב טראמפ מהווה בעיקר הון פוליטי עבורו – וכאב ראש עבורנו | השאלה אם האמריקנים יעזרו לנו לפתור את הבעיה בעוד עשרה ימים עלולה לקבוע מה יקרה בגבול הצפון בעתיד.

האסטרטגיה של טהראן ברורה – מלחמת התשה רב-זירתית • בלי שליטה בשטח מדרום לליטני, כל הסכם יישאר על הנייר.

האיגרת של מוג'תבא חושפת את הצורך ההדדי והקיומי של השניים זה בזה • חיזבאללה זקוק לחסות האידיאולוגית והכלכלית של טהרן, בעוד חמינאי נשען על ארגון הטרור כדי להוכיח את כשירותו מול יריבים מבית.

יש לפגוע באופן נרחב בחיזבאללה ולהקים אזור חיץ עד הליטאני, אך לא על חשבון המאמץ להקרסת המשטר האיראני.

מבוא המציאות הביטחונית הנוכחית מחייבת נטישה של תפיסת ה"קו" (הגבול הבינלאומי) לטובת תפיסת "מרחב" עמוקה. ההסתמכות על הרתעה או נוכחות סטטית קרסה ב-7 באוקטובר, ועל ישראל לעבור להגנה אקטיבית המבוססת …

הרובע שבו מסתתרים בכירי חיזבאללה הוא אזור ענק, שכמעט חמישית מאוכלוסיית לבנון מתגוררת בו. כך נראה המעוז של ארגון הטרור השיעי.

במקום מתווכים בינלאומיים והסדרים זמניים – ישראל צריכה להציב יעד מדיני ברור המלווה את פעילותה הצבאית.

מה יש לחיזבאללה עוד למכור (הרבה), למה התעכב המבצע בלבנון, הכלום שעושה ממשלת לבנון ומה היא צריכה ללמוד מנשיא סוריה: את המערכה נגד חיזבאללה חייבים לסיים רק בדרך אחת.