המזרח התיכון

השלטון בקטאר עובר בירושה בין הגברים של משפחת אל־ת'אני. ב־2021 נעשה שם צעד חריג של דמוקרטיזציה מוגבלת, אך הוא לא חזר על עצמו. האמירות הקטנה נתפסת היום כעוינת לישראל, אולם בעבר היא הייתה הראשונה במפרץ שכוננה עימנו יחסים

מה משותף לקונגו, אוקראינה, רצועת עזה וסודאן? ובכן, מאמצי הגישור של קטאר. מה מניע את האמירות המפרצית לתווך בין אויבים, אילו רווחים היא מפיקה מכך, וכיצד ישראל צריכה לפעול בעניין?

נפילת משטר אסד והשתלטות החזיתות האסלאמיות בהנהגת אלג'ולאני על סוריה בסיוע טורקיה, מסמנת נקודת מפנה במערך הכוחות וההשפעה האזוריים. אי היציבות מזמינה בהכרח את העמקת ההתערבות של השחקנים האזוריים, כשטורקיה וישראל ממלאות את התפקיד המשמעותי והמשפיע ביותר.

הזירות פתוחות והמציאות שברירית, אך ישראל חוזרת להתמודדות כמעצמה אזורית.

דווקא כשהמשק במדינה מראה סימני התאוששות, אנקרה נכנסה לסחרור פוליטי שאינה יודעת כיצד תצא ממנו. אם נשיא טורקיה לא יחשב היטב את צעדיו הבאים, הוא עלול למצוא את עצמו במשבר שיגרור מאזן כוחות אזורי חדש, והפעם לרעתו. לישראל, מנגד, זה ייתן סיבה טובה לחייך.

היעד העיקרי של ישראל הוא למנוע את היווצרותו מחדש של איום ביטחוני כלפיה מדרום לבנון • כך היא גם תפעיל את כוחה, ולא תסתפק במאמציהם של גורמים חיצוניים.

עדויות בשטח מגלות שהארגון מתקשה להעביר כסף לשיקום הכפרים ההרוסים במדינה, אך בינתיים המשכורות משולמות כרגיל. על אף המשך ניסיונותיה של ישראל למנוע את התחמשות הארגון, כלפי חוץ אנשיו בטוחים: הסתדרנו בעבר, ונסתדר בעתיד.

הלוייתו של מזכ"ל חיזבאללה לשעבר היתה למעשה מפגן כוח של חיזבאללה, שמבקש להעביר ליריביו ואויביו מגוון מסרים, בצל המהלומה חסרת התקדים שספג מישראל • בהיעדר דמות שמתקרבת לכישוריו, כפי שבטהראן בעצמה הודו, חיזבאללה זקוק לנסראללה כדי לקדם את שאיפתו.

שלוש אופציות בעזה: הארכת שלב א', כניסה לשלב ב' או חידוש הלחימה * החזון ליום שאחרי: האם תכנית טראמפ או היוזמה הערבית?

ההתמודדות עם מאמצי חיזבאללה להתחמש ולהתעצם מציבה אתגר ממשי לישראל על מפקדי צה"ל לדעת שישראל מוכנה להסתכן בהסלמה כתוצאה מתגובה נחושה, ובלבד שלא לחזור להכלה.