-
הצהרתו של תום ברק, לפיה שיתוף פעולה בין טורקיה לסוריה "אינו עניין של וושינגטון", מתקבלת בירושלים כקריאת אזהרה • החשש: בניסיון להשיג יציבות, ייווצר לחץ על ישראל להסכים להסדרים עם משטר אל-ג'ולאני.
-
הקשר עם אנקרה בשנים האחרונות מאופיין בעיקר במתחים, ולאחרונה באיומים מפורשים | בין הסכנות העיקריות שיש להתייחס אליהן – מלחמה על אנרגיה, התעצמות צבאית, חיכוך בסוריה וגם הקשר עם ארה"ב.
-
מבחינת ישראל, הסיוע לדרוזים הנאבקים על חייהם מול משטר ג'יהאדיסטי בסוריה אינו רק עניין מוסרי ורגשי או תשלום על חוב הדמים שיש לנו לקרובי משפחתם בארץ. מדובר באינטרס ביטחוני.
-
פעולה בסוריה שאינה מתואמת עם וושינגטון עלולה להתפרש כערעור על התהליך המתגבש שם וגם על מנהיגותו של טראמפ. מצב כזה, יש צורך חיוני בשילוב בין המהלך הצבאי לתיאום המדיני.
-
סיום מבצע "עם כלביא" באיראן היה הישג חסר תקדים, אך איראן נותרה פצועה וזועמת. ישראל חייבת לבסס מנגנוני אכיפה, להמשיך עד כיבוש מלא של עזה ולאזן בין אינטרסיה לדרישות טראמפ להסכם אזורי.
-
החות'ים חזרו לסורם ותקפו אוניות שהיו בדרכן לים האדום. נשיא ארה"ב עסוק בקידום הסכם אזורי רחב. באקלים הים־תיכוני הנוכחי, טראמפ יבחר ככל הנראה במדיניות הבלגה אל מול ארגון הטרור מתימן.
-
הפעולה באיראן העלתה לגבהים חדשים את היחסים המיוחדים בין ישראל לארה"ב • התעקשות ישראלית על עמדות שעלולות להפריע למימוש תכניותיו של הנשיא האמריקני עלולה להיתפס ככפיות טובה • האתגר הראשון של נתניהו הוא למסגר את השיח כקידום השותפות האסטרטגית.
-
הסדרי השלום שרוקם הנשיא האמריקני מציבים כמה עקרונות מהותיים שאין לוותר עליהם, נגזרות חיוביות וגם מחירים שיש לשקול • כמה אפשר להשפיע על ההסכם מול איראן, ומה אסור לשכוח ביחס לעסקה בעזה?
-
לקח 7 באוקטובר ברור – מדינה פלסטינית, גם בגבולות מצומצמים ככל שיהיו, היא סכנה קיומית מיידית לישראל. עלינו להזכיר לנשיא טראמפ את העיקרון שהוא עצמו הטמיע: שלום במזרח התיכון מושג רק מתוך עוצמה – לא מתוך ויתורים.
-
הנשיא א-שרע קיבל את אישורה של ארה"ב לשלב לוחמים זרים כאלה בצבאו, והם נהנים מתמיכת האוכלוסייה המקומית. אך המשטר בדמשק זקוק למומחיות הסינית לשיקום המדינה, ולכן צריך לפתור את הפלונטר מול בייג'ינג. ייתכן שהדרך לפתרון המשבר מצויה דווקא באנקרה.