בשנת 2025 האנטישמיות המשיכה להחריף הן במרחב המקוון והן מחוצה לו. קהילות יהודיות ברחבי העולם היו עדות להתפשטות מהירה של רטוריקה אנטישמית, במיוחד ברשתות החברתיות. תוכן כזה לעיתים רחוקות נבלם. הפצת נרטיבים ואידאולוגיות רעילות אינה נעצרת ברגע שתגובה או פוסט מועלים. תגובות, שיתופים וצפיות מתורגמים למעשים פיזיים. השנה ניצבו יהודים בפני הסלמה משמעותית בהטרדות, ונדליזם, איומים ואלימות.

17 בני אדם נרצחו השנה רק בשל היותם יהודים.

בחודש מאי בוושינגטון הבירה נורו למוות שני אנשי מקצוע יהודים — ירון לישינסקי ושרה מילגרם — מחוץ למוזיאון היהודי של הקפיטול, בפיגוע שמניעיו אנטישמיים. מאוחר יותר השנה, ב־14 בדצמבר, פיגוע ירי המוני במהלך חגיגת חנוכה בחוף בונדי בסידני, אוסטרליה, גבה את חייהם של 15 בני אדם, בהם ילדים וקשישים.

5,785 תקריות אנטישמיות תועדו ברחבי העולם בין 1 בינואר ל־31 באוקטובר 2025 על ידי המרכז לחקר האנטישמיות — עלייה של 6.4% בהשוואה לאותה תקופה בשנת 2024.

התרעות הוכיחו שאינן מספיקות. יהודים זעקו לביטחון ולהגנה, אך בקשותיהם נותרו נשמעות — ולא נענות.

איננו יכולים לאפשר שגורל דומה יפקוד את שנת 2026. תגובות הדרגתיות לא יספיקו. במבט קדימה, המאבק בתוכן אנטישמי מחייב מנגנוני תגובה מהירים ומאמצים בינלאומיים מתואמים. על ממשלות להכיר באנטישמיות כאיום אסטרטגי על הלכידות הדמוקרטית ועל ביטחון הציבור. הדבר דורש אסטרטגיות לאומיות ברורות המשלבות אכיפת חוק, חינוך ורגולציה דיגיטלית. אוניברסיטאות, ארגוני תקשורת ומוסדות אזרחיים חייבים לשאת באחריות לאכיפת סטנדרטים המגנים על סטודנטים וקהילות יהודיות מפני אפליה והפחדה.

טרגדיה אינה צריכה להיות נקודת ההתעוררות כדי שאנשים יגנו אלימות. והעם היהודי ראוי לביטחון ולהגנה מצד המשטרה, מנהיגי העולם ורשויות האכיפה – כפי שניתנים לאחרים.