ד"ר יוסי מנשרוף 
303
עיקרי הדברים
- חזון השמדת ישראל אינו רק רטוריקה איראנית, אלא תוכנית עבודה מעשית שהואצה מאז 2015.
- החזון יונק מאנטישמיות קלאסית ומודרנית עם מוטיב דתי. הוא משלב בין הצגת היהודים כאויבי האסלאם משחר ההיסטוריה לבין תפיסת פלסטין כאדמת וקף (הקדש). בכירים במשטר עיגנו את השאיפה הזו בתאוריה משיחית, ורואים בהשמדת ישראל תנאי לגאולת השיעים באחרית הימים.
- המאבק בישראל משמש כ"כרטיס כניסה" לקונצנזוס הסוני, המאפשר לאיראן לעקוף מחסומים עדתיים ודתיים ולבסס סדר אזורי חדש תחת הנהגתה.
- שנאת ישראל מוזנת גם מזיכרון הדיכוי בתקופת השאה, כאשר ישראל מוצגת כמי שטיפחה את המשטרה החשאית של השאה והדריכה אותה בשיטות עינויים. השמדת ישראל נתפסת אפוא כצדק היסטורי.
- המשטר משליך על ישראל (ועל ארה"ב) את האחריות לכשליו הפנימיים. ללא האויב הציוני, המשטר יאבד את הכלי המרכזי להצדקת אחיזתו האוטוריטרית.
- לנוכח מרכזיותו של חזון השמדת ישראל בזהות המשטר, באידאולוגיה ובאסטרטגיה שלו, קשה לצפות למתינות מצד מוג'תבא ח'אמנהאי. על ישראל לחתור להדחת המשטר כיעד אסטרטגי.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.