בזמן שטראמפ מעיין בהצעה האיראנית, לאחר שהודיע פומבית כי "סביר להניח שלא יקבל אותה", בכירי המשטר בטהראן מוסיפים לאיים לגבות מחיר כבד מהכוחות האמריקניים שאוכפים את הסגר הימי.

העלייה במחירי הנפט, אפשר להעריך, מטרידה את הנשיא האמריקני. למרות זאת, התנהלותו מקרינה שביעות-רצון מהמצור הימי, ככל הנראה בעקבות  דיווחים שמצביעים על האפקטיביות של האמצעי הזה. אם כך הדבר, הרי שמבחינתו גם בלי לבצע מהלכי לחימה נוספים, הוא כבר מחזיק בידו את הקלף המנצח. מה שנדרש כעת הוא סבלנות.

החלטת טראמפ ביחס לאיראן תקרין באופן ישיר על זירת לבנון וממילא גם על גבולות הגזרה של צה"ל.

ערוץ אלמיאדין הלבנוני, דווח אתמול (ראשון) על הסלמה בלחימה בעקבות סדרה של תקיפות אוויריות אגרסיביות וכ-14 פשיטות של כוחות צה"ל, על כפרים ועיירות בדרום לבנון.

ועדיין, כל עוד נשמר הסטטוס קוו בין ארה"ב לאיראן  וכל זמן שישראל ממשיכה למצות את המהלך המדיני מול ממשל עאון, צה"ל ייאלץ לפעול בזירה זו תחת מערכת של איזונים ובלמים.

מבחינתה של ישראל, הריסון יכול להתקבל על הדעת רק אם הוא משרת את המאמץ מול איראן. הן לנוכח האיום הישיר הנשקף ממנה והן משום שהאופן שבו היא תסיים את המלחמה הזו  ישפיע יותר מכל דבר אחר על עתיד חיזבאללה. יש לקוות שהמלחמה תוביל לשינוי המשטר בטהראן ובכל מקרה שלא תסתיים בהסדר שיאפשר למשטר להשתקם ולבסס מחדש את יכולותיו.  אמירתו של טראמפ כי "אולי עדיף לנו בלי עסקה בכלל" מצביעה על כיוון שישראל צריכה להכשיר כאופציה עדיפה יותר מהסכם שיפשיר כספים לאיראן.

כך או כך, אין הצדקה לריסונים ישראליים בלבנון רק בשביל לקדם משא ומתן עם הגנרל עאון. ממשל זה לא יוכל לספק לישראל את הדבר העיקרי שהיא צריכה ממנו – הסרת איום חיזבאללה. לעומת זאת – כפי שהוא כבר מוכיח, הוא יוכל גם יוכל להציב משקולות על רגליה, להגביל את חופש פעולה ולתבוע את נסיגתה מהשטח הלבנוני.

חולשתו של הממשל הזה היא גם חוזקתו במערכת המדינית הבינלאומית. כולם יריעו להצהרותיו החיוביות נגד חיזבאללה, יסבירו לישראל כי לבו נמצא בצד הנכון ויבקשו ממנה להתחשב באילוציו ולוותר למענו,  תוך ניפנוף באלטרנטיבה הקשה.  ממשל עאון מגיע למשא ומתן עם ישראל כשהיעד הנידרש מבחינתו הוא להפסיק את הלחימה ואת נוכחות צה"ל. לישראל אסור להמיר נכסים ביטחוניים מוחשיים בהסכמים שאינם שווים את הנייר שעליו ייחתמו.

***

קשה להפריז בחשיבות הפעילות שכוחותינו מבצעים בימים אלה בדרום לבנון. הם משמידים תשתיות חיזבאללה בכפרים השיעיים הקדמיים, ולא משאירים לפעילי ארגון הטרור בתים ומתקנים שאליהם יוכלו לחזור בתום השלב הנוכחי. הקו היחידי שבו נכון לעצור הוא קו הליטני. זה הקו הראשון שניתן להחזיק בו  באפקטיביות , מבחינה טופוגרפית, כשטח שולט. בד בבד צריך יהיה לפנות  את כל האוכלוסייה הלבנונית שמדרום לליטני ולהשאיר את רצועת השטח הזו ריקה מאדם,   עד להתפרקות חיזבאללה מנשקו . רק אז ניתן יהיה לשקול חזרתם של הנוצרים, במודל דומה לזה שהונהג עם הדרוזים ברמת הגולן.  אין תרופה ללא תופעות לוואי וגם דרך הפעולה הזו אינה נעדרת חולשות וסיכונים. בנוסף, היא מצריכה נחישות וסבלנות. למרות זאת, במאזן הכולל היא עדיפה על כל שאר החלופות.

פורסם בישראל היום, בתאריך 04 במאי 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.