ההודעה שפורסמה מטעם תנועת חמאס זמן קצר לאחר הצהרת נתניהו, לימדה על התקוות שארגון הטרור תלה ב"מתווה 15 הנקודות". חמאס, כך נמסר בהודעה, מאשר את מחויבותו לסיכום שהושג במסגרת "חמש עשרה הנקודות" וקורא לקבוע לוח זמנים ברור ליישומו.

חמאס מדגיש כי העדיפות בשלב הנוכחי היא להבטיח את יישום ההסכם באופן שיוביל להפסקת אש מוחלטת, סיום התקיפות על הפלסטינים, השלמת הנסיגה, פתיחת המעברים והכנסת סיוע אזרחי,  וקורא להתחיל בתהליך השיקום ברצועת עזה .

למי שפחות מצוי בטרמינולוגיה החמאסית, המילים "בשלב הנוכחי" נועדו להבהיר כי חמאס לא נטש את דרכו. זהו שינוי זמני של סדר העדיפות בגלל האילוצים שנכפו עליו.

בצד הישראלי, יהיה מי שיטען כי גם לאחר הודעתו של נתניהו אתמול על שלילת מתווה 15 הנקודות, עדיין נותרה עמימות בעמדותיה של ישראל בכמה סוגיות שנוגעות למהלכי "מועצת השלום" בעזה.

הראשונה והמהותית ביותר היא שאלת המשך הפעילות הביטחונית היזומה של ישראל בזירת הרצועה.  ראש-הממשלה אמנם הבהיר כי "צה"ל ימשיך לסכל את האיומים נגד כוחותינו ונגד אזרחינו", אך לא ברור מה לגבי השמדה יזומה של תשתיות טרור, המשך הפגיעה באנשי מנגנוני חמאס או חיסול של נוספים שהיו מעורבים בטבח ה-7 באוקטובר. אמנם אין לצפות מראש הממשלה לפרט את כל התרחישים לפעילות כוחותינו, אך מאחר שהמונח "סיכול איומים" כבר פורש בעבר באופן מצמצם, כדאי היה לומר בפשטות כי מערכת הביטחון תמשיך את פעילותה נגד חמאס, ללא כל שינוי. על כל פנים, אין הבהרה חדה יותר מאשר מעשינו בשטח ולפי שעה טרם דווח על חידוש פעולות החיסול שנעצרו לפני כשבוע.

אשר לדרישת הפירוז, טוב היה לוּ נוספה להבהרה הישראלית,  התביעה שלא להשאיר נשק או אמצעים של גורמי הטרור בשטחי רצועת עזה. כך היו נגנזים רעיונות הזויים שנשמעו בקשר לכך, כמו אחסון הנשק או השארתו בידי "גורמי שיטור" שיפעלו בעזה.

רק לפני שבוע הצהיר בכיר הארגון ראזי חמד – "איננו מתכוונים למסור את הנשק לישראל". והוסיף "לא יבוצע כל מהלך של פירוז לפני שישראל תשלים את נסיגתה מן הרצועה".

למי שמתקשה לזכור, זהו אותו ראזי חמד שכמה ימים לאחר טבח ה-7 באוקטובר הסביר לתקשורת שישראל היא "מדינה שאנחנו רוצים להוריד" והבטיח: "'מבול אל-אקצא' הוא רק הפעם הראשונה. תהיה גם פעם שנייה, שלישית ורביעית. יש לנו את האיתנות ואת האפשרות להילחם ולשלם את המחיר".

אם למישהו היה ספק, דבריו של חמד הבהירו כי חמאס מתייחס לשיחות המדיניות רק כמנוף לסילוק צה"ל, מבלי לוותר על כוחו הצבאי או על תשתיותיו.

חיזוק לא מפתיע לגישה זו  הגיע מכיוון איראן. משמרות המהפכה ש “מזימת פירוק חמאס מנשקו” לא תצלח והיא נדונה כבר עתה לכישלון. בהודעה, שפרסם לציון יום השנה השני לחיסולו של אסמאעיל הניה, שיבחו משמרות המהפכה את את נחישות לוחמי חמאס להמשיך בדרכו.

ידם הארוכה של מנגנוני הביטחון הישראלים אמנם טרם השיגה את חמד, אך עדיין לא מאוחר להפגיש אותו עם הניה.

את המנגינה הזו של חמד אפשר לשמוע גם בלבנון. הנהגת חיזבאללה מבהירה בקולה כי ההסדרים המדיניים אינם כובלים את ידיה. מזכ"ל הארגון, נעים קאסם, הצהיר באחרונה כי "לא התחייבנו לאף אחד לא להתנגד לתוקפנות ולא להגיב לה" ופסל על הסף כל ויתור על נשק בעת הנוכחית.

ישראל אמנם נאלצת לשחק את המשחק הדיפלומטי שוושינגטון מובילה כדי להמשיך לזכות בתמיכתה אך אסור לתת לכך לבלבל אותנו .

לחיזבאללה ולחמאס אין שום כוונה להתפרק מנשקם ביוזמתם ואיש לא יעשה זאת עבורנו. מה שמשבש את יכולתם להתעצם או לפגע הוא הלחץ הסיכולי התמידי , ולכן תהיה זו שגיאה אסטרטגית להרפותו.

כל עוד הם נתונים תחת איום מתמיד של ישראל, נאלצים בכירי הארגונים ואנשיהם לנהל את חייהם כנרדפים, במקומות מסתור, בפרופיל נמוך, ותוך נקיטת סידורי אבטחה שמכבידים על התנהלותם.

הנוסחה הישראלית ברצועת עזה ובלבנון צריכה להיות פשוטה: לא מוותרים על חופש פעולה סיכולי, לא נסוגים נמצאים בטרם  יפורקו ארגוני הטרור , ומגיבים בעוצמה לא-מידתית על כל ניסיון לפגוע בנו.

פורסם בישראל היום, בתאריך 10 באוגוסט 2026 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.