מאיר בן שבת: אינני יודע לקרוא את צפונות לבו ומחשבותיו של א-שרע, אך כמי שהגיע מלב המאפיליה הג'יהאדיסטית ,ישב בכלא עם הקיצוניים שבמנהיגי הג'יהאד, לחם בשורותיו במשך שנים כשהוא מייחל להגשמת חזון המדינה האסלאמית והגיע לאן שהגיע על כתפי בייס ג'יהאדיסטי, בדחיפה ובתמיכה של ארדואן, לא צריך להתרשם מהשינוי בחזותו החיצונית ובשום אופן אין להניח שהוא נטש את דרכו. בשורה ארוכה של מאמרים שפרסמתי מאז שעלה לשלטון, המלצתי להניח שהשינוי הוא חלק מהטקטיקה שהוא נוקט כדי להשיג הכרה בשלטונו, לייצב אותו ולבסס את מעמדו ואז לפנות להשגת היעדים החזוניים.
רק לפני שבועיים אמרתי בעניין המגעים עם סוריה כי: 'מבחינתה של ישראל אסור לוותר על שליטתה בשטח ועל חופש הפעולה הביטחוני שלה בשביל הסכמים שלא יהיו שווים את הנייר שעליו הם ייחתמו. הדבר נכון מול לבנון ולא פחות מכך מול הג'יהאדיסט בחליפה שמשמש גם פרוקסי של ארדואן'. חתמתי את דבריי אז במילים: 'בכל מקרה ומעל כל הסדר שיגובש חייבת לרחף האזהרה-הנבואית – "הֲיַהֲפֹךְ כּוּשִׁי עוֹרוֹ וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו?'".
פורסם במעריב, בתאריך 11 באוגוסט 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.