כל הפרסומים

הודעת חמאס על מות חמשת בכיריו, חודשים לאחר חיסולם, היא חלק ממהלך הצהרתי מחושב שנועד לשדר עוצמה ויציבות מול ישראל והקהילה הבין-לאומית.

החיבוק הנשיאותי לא טשטש את המסר של נשיא ארצות הברית מראש הממשלה: לסיים את המערכה בעזה.

התמיכה האמריקנית בפירוז חמאס והאיום על איראן מעניקים רוח גבית, אך טרם עמדו במבחן המציאות • ישראל נדרשת לוודא שהמחמאות וההצהרות מתורגמות להסכמות מחייבות ולשינוי ממשי בשטח.

הקשר האישי בין טראמפ לנתניהו הפך להישג מדיני מהמעלה הראשונה • אבל לצד ההסכמה על המדיניות מול איראן, המחלוקות על חמאס וטורקיה עדיין מהוות אתגר לכושר השכנוע של רה"מ.

התחזקות "מועצת המעבר הדרומית" בדרום תימן מחריפה את הסכסוך בין סעודיה לאיחוד האמירויות • סעודיה הכריזה על מבצע צבאי, תקפה ספינות אמירתיות והטילה מצב חירום • החות'ים חלשים יותר, אבל ישראל חייבת להיזהר: מאבק בתוך המחנה הסוני עלול לחזק את המורדים • זו הסיבה שכדאי לישראל להמתין ולא לבחור צד.

זהותו של ראש הממשלה הבא בבגדד טרם ידועה, אך מי שלא יהיה – הוא ייאלץ לבחור לאיזה כיוון לקחת את המדינה | הדילמה אינה פשוטה, ולכל צעד יהיו גם לא מעט חסרונות.

אירועי ההצתות, הפרוטקשן והאלימות בנגב אינם "מקרים נקודתיים" אלא סימפטום לאובדן משילות מתמשך. אם הממשלה לא תפעל בעוצמה – באכיפה, חקיקה, פגיעה כלכלית וחינוך – הפשיעה תהפוך לנורמה והריבונות תיסוג. הגיע הזמן להכרעה: משילות בנגב, עכשיו.

מה שהתרחש בימים האחרונים בנגב איננו עוד מקרה של ונדליזם מקומי, ואיננו התפרצות ספונטנית של רגשות. זהו מסר כוחני וברור של הקהילה הבדואית כלפי המדינה: אתם פועלים נגדנו – ואנחנו גובים מחיר מהריבון.

מאחורי הסוגיות הקונקרטיות שידונו בפגישת ראש הממשלה נתניהו עם הנשיא טראמפ, בנוגע לאיראן, לבנון ועזה עומדת שאלת היסוד שמעסיקה את הנשיא האמריקני: כיצד לייצב את הסדר החדש והשברירי במזרח התיכון השסוע. התשובה לכך, במילה אחת, היא פירוז.

זרמים רבי עוצמה מאיימים להחליש באורח משמעותי את שיתוף הפעולה האסטרטגי עם ארה"ב. ישראל צריכה לפעול בתחכום רב לסיכול מזימה זו.