אלי קלוטשטיין

זמן רב יושבת ישראל, שאחריותה להחזיר את החטופים הביתה ולדאוג לשלומם של יתר תושבי עוטף עזה, על המדוכה, ולא מכריעה לאן פניה. יהיה אשר יהיה הקו המדיני והצבאי שבו תבחר הממשלה, היא צריכה לפסוע בו כעת.

ארגון הטרור השיעי הצליח להשיג לעצמו שני תיקים, וגם סידר לבני בריתו את השליטה במשרד האוצר. הברחות האמל"ח וניסיונות השתקמות הארגון נמשכים, ולבנון תצטרך לגלות אחת ולתמיד מי בעל הבית בביירות.

המחיר של טיפולים רפואיים זינק, וגם תרופות מזויפות עולות ביוקר רב – בשל שינויים במדיניות הסובסידיות של המשטר האיראני. תושבים מיואשים נאלצים לוותר על רכישת תרופות או לרכוש אותן בשוק השחור במחירים מופקעים.

ריאד בוחנת בזהירות את האפשרות להשפיע על הנעשה בסוריה, בעוד שבלבנון היא כבר מותירה חותם משמעותי. מה צריכה ישראל לעשות בנידון?

כיצד חדר מתנקש ללב מוקדי הכוח בטהרן, חמוש באקדח, ומי סייע לו לבצע את זממו בצורה כה מדויקת? למשטר הקנאי באיראן, כך נראה, הפתרונים.

ברחבי העולם פרושים מאות אלפי ק"מ של כבלי תקשורת, וגם ישראל מסתמכת עליהם במידה ניכרת, כשכל פגיעה יכולה לגרום נזק אדיר. הגיאוגרפיה משחקת לטובתנו, אבל ההתפתחויות הטכנולוגיות מתקדמות, וישראל צריכה לעמוד על המשמר, כשברקע חבלות מכוונות בכבלים כאלה ברחבי העולם.