אלי קלוטשטיין

האמריקנים לחצו על הממשלה בבגדד לפרק את המיליציות הפרו-איראניות מנשקן, וזמן קצר לאחר מכן הן הודיעו: נפסיק לתקוף את ישראל. האם תימן נותרה השלוחה היחידה של טהרן במאבק האזורי, ומה האפשרויות של טהרן ביחס להשפעה על עיראק?

תחנות כוח גרעיניות נבנות במצרים ובטורקיה, ואיראן והאמירויות כבר נהנות מאנרגיה גרעינית במשק החשמל. ישראל לא יכולה להשתתף בחגיגה בינתיים, ואולי עליה לחפש פתרונות דווקא בים.

בשל הסיכון הביטחוני – יש להמשיך במדיניות איסור הכניסה, לצד מאבק עיקש ונחוש בשוהים הבלתי חוקיים, תוך בחינת הגדלת ההיתרים.

יחסיה של וושינגטון עם הממשלה בתוניס הם דוגמה יפה להתנהלות בזירה הבינלאומית, שדורשת לאזן לעיתים בין ערכים נעלים לאינטרסים קרים

תהליכים אחדים שצברו תאוצה בחודשים האחרונים במזרח התיכון יגיעו בתקופה הקרובה לשיא: קריסתו של הציר האיראני, חמאס אינו כשהיה ערב המלחמה בעזה; וסוריה נפלה לידי גורמים המתנגדים לאיראן ולחזונה. חלון ההזדמנויות של ישראל לפעול לסיכול הסכנה הוא כעת.

המחיר הכלכלי של חשיבה פסימית גדול ומכביד, ולעיתים הוא מתברר בדיעבד כמיותר. אך המחיר שמשלמים על תחזית שגויה ואופטימית מדי משולם פעמים רבות מדי בדם רב, ובדיעבד מתברר כיקר הרבה יותר מכל מחיר.