אלי קלוטשטיין

מבחינת ישראל, הסיוע לדרוזים הנאבקים על חייהם מול משטר ג'יהאדיסטי בסוריה אינו רק עניין מוסרי ורגשי או תשלום על חוב הדמים שיש לנו לקרובי משפחתם בארץ. מדובר באינטרס ביטחוני.

מנהיגי מערב היבשת מתכוננים להחזיר את העיצומים הדרקוניים על איראן ערב הסכם הגרעין. אם בעבר נטו האירופים לפתור את המחלוקות עם טהרן בשיח, כעת נראה שהיחסים בין הצדדים עוברים לאיומים.

החות'ים חזרו לסורם ותקפו אוניות שהיו בדרכן לים האדום. נשיא ארה"ב עסוק בקידום הסכם אזורי רחב. באקלים הים־תיכוני הנוכחי, טראמפ יבחר ככל הנראה במדיניות הבלגה אל מול ארגון הטרור מתימן.

הלחץ הפנימי והבינלאומי על ארגון הטרור השיעי להתפרק מנשקו מתגבר, ואפילו תומכיו בעבר מפנים לו עורף | כעת, כאשר הגיעה העת לבחור, לאיזה כיוון יפנו נעים קאסם ואנשיו?

אלי קלוטשטיין: אני מזהה שלושה תהליכים עיקריים שהאיראנים מנהלים כעת. הראשון הוא הערכת נזקים. האיראנים עדיין לא הצליחו להיכנס לעומק האתרים שהופצצו, ולכן הם עצמם אינם יודעים בדיוק את היקף …

הסדרי השלום שרוקם הנשיא האמריקני מציבים כמה עקרונות מהותיים שאין לוותר עליהם, נגזרות חיוביות וגם מחירים שיש לשקול • כמה אפשר להשפיע על ההסכם מול איראן, ומה אסור לשכוח ביחס לעסקה בעזה?