מאיר בן שבת

לפני ויתור על תדמית הבריון השכונתי שמכתיב בכוח הזרוע את הסדר החדש, כדאי לבחון אם החלופות משיגות את אותו אפקט | עדיף לישראל להשאיר את המצב בעזה כפי שהוא ולא לעבור לשלב ב', על פני "התקדמות" במתווה שלא יקדם את מטרותיה, יגביר את הלחצים עליה, ורק יכביד על התנהלותה.

המטרה העיקרית של ישראל היא פירוק הנשק ולא הפסקת אש, הודנה או רעיונות יצירתיים אחרים שיותירו בידי הפלסטינים יכולות צבאיות | השארת רצועת עזה במצבה הנוכחי, בלי עתיד, תקווה ושיקום, עדיפה על כל נוסחת פשרה בנושא הנשק | ההתעקשות בעזה תשפיע גם על הנעשה בלבנון.

תופעות הפשיעה הגיעו למימדים שמחייבים מאמץ לאומי מיידי למרות העיסוק באתגרי הביטחון | הצטרפות שב״כ היא הזדמנות | המדינה הוכיחה בשנתיים האחרונות שאפשר לחולל שינויים מקצה לקצה וזה מה שנידרש גם כאן.

ארגוני הטרור בלבנון ובעזה לא זוכים למעטפת המגוננת שקיוו לקבל בהסכמי הפסקת האש | המדינות המתווכות מיישרות קו עם ממשל טראמפ, שמגלה הבנה למהלכי ישראל | נכון להתכונן להסלמה, אך לא לחשוש מפניה.

התקיפה היא הישג מודיעיני ומבצעי שהתרחש למרות הלקחים שהופקו באירגון הטרור חמאס וחיזבאללה אינם בעמדות כוח שמאפשרות לכבול את ידיה של ישראל. מערכת הביטחון צריכה לגלות זהירות מיוחדת מתרחיש של חטיפה.

הנורמליזציה חשובה לישראל, אך היא צריכה לבוא מעמדת כוח ושותפות ולא בתמורה לוויתורים | לאחר אסון שבעה באוקטובר, העמדה הישראלית חייבת להיות נחרצת: לא תהיה מדינה פלסטינית.