נאום מצב האומה של הנשיא טראמפ, הארוך ביותר שנרשם בהיסטוריה האמריקאית, סיפק הצצה לסדרי העדיפויות המורכבים של הממשל בעת הנוכחית. בעוד שחלק ניכר מהנאום הוקדש לסוגיות הבוערות בבית, המסרים שנשלחו לעבר איראן וישראל נושאים משקל אסטרטגי רב, גם אם הופיעו בשלב מאוחר יחסית של הערב.
דוקטורנטית בתוכנית המצטיינים בבית הספר למדע המדינה, ממשל, ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל-אביב. בעבר הובילה את פרויקט מחקר דעת הקהל ׳מדד הביטחון הלאומי׳ במכון למחקרי ביטחון לאומי בתל אביב.
-
-
רות פינס פלדמן: טראמפ התייחס לנושא האיראני רק לאחר כשעה וחצי מתחילת הנאום. הדבר היה צפוי, שכן הנאום כוון בראש ובראשונה לקהל האמריקאי ועסק בנושאי פנים – כלכלה, רפורמת הבריאות …
-
רות פינס פלדמן: יש רצון להעביר מסר ברור לאיראן – לא כדאי לכם להיכנס למלחמה הזו, וזו העת להגיע להסכם בתנאים שארה"ב מכתיבה. טראמפ מאותת לאיראן: אנחנו לא רוצים להפיל …
-
רותי פינס־פלדמן: כשמדובר במו"מ כל כך חשוב, ובנקודה הקריטית שבה אנחנו נמצאים מול איראן וארה"ב, אני מניחה שנתניהו הרגיש שהוא חייב ומחויב להגיע בעצמו לטראמפ כדי להעביר את הקווים האדומים …
-
רות פינס פלדמן: הכוחות ההתקפיים הגיעו למזה"ת, אבל הם לא השלימו את כל ההיערכות. הם עדיין מזרימים כוחות. לדעתי המערכת ההתקפית הושלמה, ואנחנו מחכים לכוחות הגנתיים שימנעו זליגה של טילים …
-
רות פינס פלדמן: כל צד מנסה לגרום לצד השני להתגמש ולהגיע לדרישות ולרצונות שלו, תוך הפגנת עוצמה צבאית או ניסיונות (במקרה של איראן). אני חושבת שרואים פה ניסיון לעשות שריר מצד …