2650 מעצרים ביצעו כוחות צה”ל ביו”ש מאז ה-7 אוקטובר. בממוצע – 26 מעצרים ליממה. מחציתם פעילי חמאס. מספרים אלה, יחד עם הנתונים על היקף המטענים והאמל”ח שנחשף ביו”ש, משקפים חלק מהפוטנציאל הממשי של הטרור הנשקף מיו”ש, ומלמדים על גודל האתגר שמציבה זירה זו לכוחות הביטחון, במקביל למלחמה בעזה ולעימות עם חיזבאללה בצפון.

על הרקע הזה וכשהשמיכה מתוחה עד הקצה, נכון לנקוט מדיניות שתמצה באופן מיטבי את ההיערכות הקיימת ותאפשר איתור מהיר ופעולה אפקטיבית כלפי חשודים, תוך רתימתם של האזרחים.

לצד מאמצי ההגנה במרחב התפר ופעולות הסיכול נגד תשתיות הטרור בתוככי השטח, נכון למצות את מלוא חומרת הדין עם מי שמעסיקים שוהים בלתי חוקיים, מלינים או מסיעים אותם. בנוסף להליכים הפליליים נגדם, יש לנקוט כנגדם בסנקציות מנהלתיות כמו – סגירת בית העסק, ביטול רישיונות עסק והחרמת כלי רכב. נכון לפעול להחמרת הענישה כלפי מי שנוהגים כך, במיוחד בימי מלחמה !

נכון להימנע בעת הזו מחידוש העסקתם של פועלים פלשתינים מיו”ש, בישראל. השיקול העיקרי שמנחה את מערכת הביטחון להמליץ על החזרתם הוא החשש כי המצוקה הכלכלית, התסכול והבטלה יובילו את השטח הנפיץ, להתפרצות נגד ישראל. ואולם, החזרתם של הפועלים עלולה בעצמה להגדיל את היקף הפיגועים בישראל, בין אם ע”י פועלים ובין אם ע”י אחרים שיכנסו לישראל בחסותם. הלחימה בעזה מספקת לא רק השראה אלא גם דחף לפעולות נקם. במיוחד לנוכח התמונות והמסרים המשודרים ללא הרף ב”אלג’זירה”.

ולא רק המראות מעזה, גם פעולות הסיכול המוצלחות שבוצעו ביו”ש והותירו אחריהן מספר לא קטן של הרוגים ופצועים – מגבירות את מניעי הנקם. במציאות שנוצרה קשה לשרטט את פרופיל המפגע הפוטנציאלי. בחלק מהמקרים מדובר בפיגועים ספונטניים, שילוב של מוטיבציה והזדמנות. הדרך לצמצם את הסיכונים מפני פיגועים כאלה היא לצמצם את החיכוך בין הפלשתינים לישראלים.

הציבור בישראל כיום נמצא בדריכות גבוהה ומגלה חשדנות כלפי כל פלשתיני מה”שטחים” שנמצא בישראל. יש בכך כדי לתרום למאמצי האיתור והסיכול. לא כך יהיה אם יימצאו בישראל עשרות אלפי פלשתינים. במצב של “סגר” קל יותר לאתר חשודים.

שיקול נוסף שאמנם לא אמור להנחות בקביעת המדיניות אך גם אותו נכון להביא בחשבון הוא תודעת המחיר. חמאס ברצועת-עזה זוכה כיום לאהדה רבה גם בקרב חלק מהציבור ביו”ש. הנזק שמהלכיו הסבו לפרנסת הציבור אפשר כי יגרום לקיזוז חלק מנקודות הזכות שצבר.

במכלול השיקולים דומה כי בשלב הזה הכף נוטה בעד השארת המצב על כנו ואי החזרתם של הפועלים לישראל. במציאות שנוצרה בשטחי הרש”פ ולנוכח היקפי הטרור, לא בטוח שצעד זה של החזרת הפועלים ישנה את המצב באופן דרמטי. נכון להעדיף את שיקולי הביטחון בטווח המיידי.

פורסם בישראל היום, בתאריך 16.1.2024.