שבוע ימים חלף מאז קיבל הקבינט לביטחון לאומי את החלטתו להורות לצה"ל להשתלט על העיר עזה. בזמן שבישראל נמשך הויכוח על משמעויות ההחלטה ועל צדקתה, ובצה"ל משלימים את התוכניות המבצעיות, מצרים וקטאר פועלות להחיות את ערוץ המשא ומתן ולהוביל למרות הקשיים לעסקה שתבלום את המהלך הצבאי.

אוזנם החדה של דוברי חמאס הבחינה בהבדל שבין נוסח ההחלטה הרשמי של הקבינט שמדבר על "השתלטות על העיר עזה" לבין השיח הציבורי שהמונח הרווח בו הוא "כיבוש". הם מהרו לטעון כי זהו עוד משחק-מילים מתוחכם שנועד לאפשר לישראל לכבוש מבלי לשאת באחריות ובחובות שהמשפט הבינלאומי מטיל עליה ככוח-כובש.

הם הגדירו את החלטת הקבינט כ-"פשע מלחמה חדש" וקראו לאו"ם ולבתי הדין הבינלאומיים לעצור את המהלך ולהעמיד לדין את מנהיגי ישראל על "פשעיהם".

מפלצות-האדם שרצחו, אנסו, שרפו והשחיתו, זקנים נשים וטף ועדיין ממשיכים להחזיק ולהרעיב באופן מכוון את החטופים שבידיהם, לא היו מעזים להעלות על דל שפתיהם את המונח "פשע-מלחמה", אלמלא מצאו אוזן קשבת באו"ם ובקרב חלק ממנהיגי המערב, לכל עלילה והכפשה נגד ישראל.

הסנאטור הרפובליקני לינדזי גרהאם, ידיד מושבע של ישראל, התייחס השבוע לטענות על "ג'נוסייד" (רצח עם) בעזה. בניסוח חד וקולע הוא תאר:  "אילו רצתה בכך, יש לישראל את היכולת לעשות זאת, אך היא בוחרת שלא לעשות. לעומתה, בחמאס היו רוצים מאוד לעשות זאת לישראל, אך הם פשוט לא יכולים".

ידידו הקרוב  בבית-הלבן, הנשיא דונלד טראמפ, שנשאל על עמדתו ביחס להחלטת הקבינט סיפק אף הוא תשובה קצרה וחותכת למתלבטים בשאלת נחיצות המשך המלחמה: "יש לי דבר אחד לומר,  תזכרו את שבעה באוקטובר".  

בראיון שהעניק קודם לכן מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו הוא הבהיר: לעולם לא יהיה שלום בעזה כל עוד חמאס קיימת, הסיבה לקיומו של חמאס היא הרצון להשמיד את ישראל.

בממשל האמריקני הנוכחי מבינים כי לאחר טבח שמחת-תורה הכרעת חמאס בעזה היא עניין קיומי לישראל. העיר עזה היא סמל השילטון והמעוז המרכזי של חמאס. השליטה בה חיונית כדי להכניע את חמאס ולמנוע את שיקומו. זה לא יהיה בשיטת  "זבנג וגמרנו".  מדובר במהלך ארוך ומורכב, שמחייב נחישות, התמדה ורציפות, אך אין ספק בנוגע ליכולתו של צה"ל לבצעו בהצלחה.

ואין זה רק אינטרס ישראלי: סיום המלחמה כשחמאס על רגליו, יהפוך את עזה לסמל היסטורי לעמידה הנחושה ולניצחון "ההתנגדות האסלאמית". עזה תהווה השראה לאירגוני הטרור האסלאמי במזרח התיכון ואולי אף מעבר לו. חמאס אז גם לא יסתפק בשיקום מעמדו ויכולותיו ברצועה, הוא יינשא על גלי האהדה ויעמיק את אחיזתו  ברשות הפלסטינית ובשטחי יו"ש, שבהם כבר עתה זוכה לתמיכה רחבה וגם במדינות שסביבנו. בשעה שתורכיה וקטאר – המשענות המדיניות של "האחים המוסלמים" מחזקות את מעמדן האזורי וכאשר סוריה החדשה מתעצבת בהשפעתן- לא נידרש דמיון מופרע כדי להבין כיצד יתעצב אז המזרח התיכון החדש.  

לזרז את ההכרזה בארה"ב על האחים המוסלמים

זה מוביל לעניין אחר שמעסיק את ממשל טראמפ בקשר לאזורינו.

מזכיר המדינה האמריקני- מרקו רוביו, הודיע השבוע על כוונת וושינגטון להכריז רשמית על תנועת האחים המוסלמים כארגון טרור. הוא  ציין כי מדובר בתהליך משפטי ארוך ומורכב, מאחר שהכוונה היא להגדיר בניפרד כל אחד מסניפיה של התנועה.

אין זו הפעם הראשונה שבה עניין זה עולה לבחינת מחלקת המדינה האמריקנית ולא ברור אם משקלן של שיקולים פוליטיים פנימיים בארה"ב משפיעים על כך, כפי שנרמז בתקשורת האמריקנית. כך או אחרת, זוהי בשורה חשובה לא רק לישראל.

כזכור, רק במאי השנה הוציאה ממשלת-ירדן את תנועת האחים המוסלמים אל מחוץ לחוק בעקבות חשיפת רשת טרור שהופעלה על ידה. בכך היא הצטרפה למצרים, סעודיה ומדינות נוספות שחוו על בשרן את הסכנות מפעילותה של תנועה זו והצרו את צעדיה.

הטענה שנשמעה בעבר מצד מומחים מקורבים לממשל לפיה יש לראות את "האחים המוסלמים" כזרם פוליטי באסלאם ולאפשר את קיומו כאלטרנטיבה סונית לאירגוני הג'יהאד העולמי התעלמה מכך שמדובר ברעיונות שצמחו באותו בית-מדרש ומהיישום המעשי שלהם על ידי המנגנונים הצבאיים וגופי הטרור כמו במקרה של חמאס – הסניף המקומי של האחים המוסלמים.

למהלך כזה צפויה השפעה חיובית בנוגע לרעיונות הנורמליזציה עם סעודיה ולהקלה בלחץ הפנימי שהאחים המוסלמים מחוללים נגד מדינות ומשטרים שכוננו יחסים מדיניים עם ישראל או שוקלים זאת.

לגורמי הממשל בוושינגטון  מצפה אתגר לא מבוטל בקידום ההכרזה, לנוכח קשריה הרגישים של ארה"ב עם תורכיה וקטאר.

יתכן שאמירתו של רוביו על הכוונה להגדיר כל סניף בניפרד, מרמזת על הפתרון שנשקל ביחס לכך. אם בסופו של המהלך ישארו סניפים לגיטימיים באזורינו – זה יפגע משמעותית בהשפעותיה של ההכרזה.

בראיה היסטורית וכדי למקסם את השפעתו של המהלך, נכון יהיה לקשור בין המעללים שביצע חמאס לבין הוצאת האחים המוסלמים מחוץ לחוק. נכון יהיה לצרוב את תודעתם של כל המוסלמים באזור כי זהו חלק ממחיר הטרור וכי הניסיון לכונן באזורינו "מדינת חמאסטן" על פי רעיונות האחים המוסלמים, המיט אסון על אותה "מדינה" ועל התנועה.

"וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ"  (משלי י"א)

בעת הזו במיוחד כדאי לעשות כל מאמץ לצמצם את המתחים ואת המחלוקות. המערכה בכל הזירות עדיין פתוחה. אתגרים רבים לפנינו וההתייצבות יחד היא תנאי להצלחה. הדברים אמורים ביחס לכל תחום מחיינו וקל וחומר בנושאים שעלולים להשפיע על המאמץ הביטחוני.

מבלי להכיר את עובדותיה של הסערה הנוכחית בנושא זה  אני סבור כי יש להשאיר בידי מקבלי ההחלטות בדרג המדיני והביטחוני את החופש להיוועץ במי שלדעתם יוכל לתרום להם, בהבנת התמונה, בניתוח החלופות, בגיבוש רעיונות ודרכי פעולה ובהחלטה על החלופה הנבחרת.

עמדותיהם ונימוקיהם של מי שמתנגדים לקו מסויים, תורמים למקבלי-ההחלטות לא פחות (ואולי אף יותר) מאלה של התומכים בו ובסופו של יום, משביחים את התהליך , את ההחלטות ולא פעם גם את הביצוע.  

יותר מכך, יש בהיוועצות כזו גם כדי לחזק את הביטחון בדרך שנבחרה, את הלגיטימציה ואת האמון ביחס אליה ולשכך במעט את המתיחות הפנימית.  לכל אלה אנו זקוקים,  במיוחד כשמדובר בהחלטות שנויות במחלוקת שמחיריהן עלולים להיות כבדים. לא רק שאין מקום לחשוש מכך, אלא שצריך לברך על כך.

פורסם במקור ראשון, בתאריך 14.08.2025.