מעבר להשפעותיו המבצעיות והמוראליות על אירגון חמאס, חיסולו של עז א דין חדאד בידי ישראל מבהיר לארגון הטרור ולכל השחקנים המעורבים בסוגיית עזה כי ישראל לא סיימה את המלאכה והיא משכילה לפעול חרף מגבלות הפסקת-האש.

חיסולו של חדאד מגיע ימים ספורים לאחר שדווח כי "מועצת השלום" בראשות ניקולאי מלאדנוב הביעה תסכול עמוק מסירוב חמאס להתפרק מנשקו. בהודעתם על החיסול ציינו  ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון כ"ץ שחדאד "סירב ליישם את ההסכם שהוביל נשיא ארה"ב טראמפ לפירוק חמאס מנשקו ולפירוז רצועת עזה". עמדתו זו, יש להניח, הקלה בהחלטה על סיכולו וסייעה לארה"ב ולגורמי התיווך לעכל את המהלך.

בחמאס לא מנסים להסתיר את המבוכה. במציאות אחרת הם היו מודיעים על הקפאת מחוייבותם להפסקת-האש  או לפחות מעמידים זאת בסימן שאלה. לא כך כיום, כשהם מודעים למאזן הכוחות ולהלכי הרוח בישראל. אתר "אלרסאלה" של חמאס שהזהיר כי החיסול יביא לשחיקת האמון בהסכם ובמתווכים, מהר להבהיר כי למרות זאת מבחינת חמאס "ההסכם לא קרס".

על רקע ההצלחות האחרונות בעזה והאפשרות להפוך את המציאות הזמנית למצב קבוע, יש בישראל כאלה שמהרהרים באשר לנחיצותה של פעולה צבאית, עצימה או רחבה יותר, ברצועה.  על כך יש להשיב כי מבלי לגרוע מחשיבותם של מבצעי הסיכול, אין בהם מענה לתהליכי ההתעצמות של חמאס, שמרביתם מתנהלים מתחת לפני השטח. הם גם לא מנשלים את חמאס מעמדות המשילות וההשפעה בתוך הרצועה. התבססות חמאס שנמשכת בהתמדה, מגדילה גם את הביטחון העצמי ואת התעוזה של פעיליה. ניתן לראות זאת אפילו בהודעות דובר צה"ל על שורת הפעילים שסוכלו בתקופה האחרונה ותוארו כמי ש"הציבו איום מיידי על כוחותינו".

לאחר טבח ה-7 באוקטובר, ישראל חייבת להשיג את כל המטרות שהציבה לעצמה ביחס לחמאס בעזה.  מצב שבו חמאס תישאר כישות שלטונית , כגוף צבאי או כאירגון פוליטי לאחר טבח שמחת-תורה ובתום מלחמה ממושכת עימה, יתן השראה ותקווה לכל מי שיעלה בדעתו לחקות את הטבח הנפשע. הדרך היחדה לסיים את העימות ברצועה היא בהשגתן המלאה של כל המטרות. גם אם יידרש לכך זמן נוסף.

הביטחון הלאומי ומערכת הבחירות

קיומה של מערכת בחירות בתקופה של לחימה רב-זירתית מזמנת אתגרים לא פשוטים, במציאות שגם בלי זאת, היא סבוכה ומורכבת.

ממשלת מעבר או ממשלה שנמצאת בעיצומו של קמפיין בחירות מתקשה לקבל החלטות ארוכות טווח.

כל החלטה מבצעית ומדינית, בין אם הרחבת חזית לחימה או חתימה על הסכם הפסקת אש, נבחנת בחשדנות דרך  פריזמה פוליטית.

פרויקטים אסטרטגיים ארוכי טווח ותהליכי נורמליזציה מוקפאים בדרך כלל, שכן המדינות השותפות לכך, נמנעות מצעדים שיצטיירו כהתערבות למען אחד הצדדים ומעדיפות להמתין ולראות מי יעמוד בראשות הממשלה הבאה. כל זאת בנוסף למתחים היום-יומיים בזירת הפנים, לאתגרי המשילות ולפגיעה בלכידות עקב התחרות וחידוד העמדות.

ועם כל זאת, ישראל לא תוכל להרשות לעצמה להיכנס ל"אס"ק" ("אווירת סיום קורס") במיוחד בתחומי הביטחון. המלאכה לא תמה, באף אחת מהזירות ולא נוכל לצאת להפוגה עד להרכבתה של הממשלה. אסור לתת לאוייבינו את התנאים לאושש את עצמם ולשקם יכולות.  את הדירקטיבה לכך צריך לספק למערכת הביטחון כבר עתה. חרף המחלוקות הקשות, תידרש בנושאים אלה התגייסות של כל הכוחות הפוליטיים כדי להחליט שענייני הביטחון מחוץ למגרש הפוליטי.  

פורסם בישראל היום, בתאריך 18 במאי 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.