המחויבות לבני העדה הדרוזית בישראל שקרוביהם בדרום-סוריה נטבחים ומושפלים על ידי המליציות של משטר-ג'ולאני, היא סיבה מספקת כדי להצדיק התערבות כזו. כך גם הצורך להרגיע את בני העדה בישראל ולמנוע יוזמות מקומיות מסוכנות. אך אלה אינן הסיבות היחידות.

מנקודת המבט הביטחונית, להר הדרוזים נודעת חשיבות אסטרטגית עבור ישראל. השתלטות של גורמים סוניים קיצוניים על האזור הזה, עלולה לאפשר התבססותם של גורמים שעוינים את ישראל, לכל רוחב דרום הגולן הסורי עד לגבול הישראלי. במציאות כזו, תחת שלטונו של אחמד א שרע –  שהוא בן חסותה של תורכיה , לא יהיה זה מוגזם לדמיין תרחיש שבו בסיסים צבאיים של תורכיה יוקמו במרחב הזה. התערבותה של ישראל אמורה להעביר מסר ברור: לא יהיה שינוי ביחסי הכוחות באזור דרום סוריה בלי שישראל תסכים לכך!

ועוד, התנהגותה של ישראל במבחן שלפניה תקבע את עמדתם של שחקנים רבים באזור, ביחס לשותפות איתה. המוניטין של ישראל בתחום הזה מצולק מאז הנסיגה החד-צדדית מלבנון בשנת 2000 והיחס שניתן אז לכוחות צד"ל. כמי שמתיימרת להיות מעצמה אזורית, ישראל תצטרך להישען גם על גורמים מקומיים בזירות השונות, בהבטחת האינטרסים שלה. כדי להצליח בכך יהיה עליה לשכנע בהתנהגותה, שהשותפות עמה כדאית.

התערבות ישראלית שתגן על הדרוזים –לרבות על מנהיגיה הרוחניים של העדה באזור הזה – תביא להידוק נוסף ביחסים שבין ישראל ובין בני העדה –גם אלה שעד כה העדיפו "לשבת על הגדר" במאבק בין ישראל לסוריה.

הריכוז החשש מפני האפשרות שצעדים צבאיים מצידה של ישראל יסגרו את חלון ההזדמנות להגעה להסכמים מדיניים עם המשטר הסורי, לא צריך להוות שיקול בקבלת ההחלטות בישראל.

גם ללא משבר זה, כמי שנכוותה ברותחין ישראל הייתה חייבת לנקוט גישה חשדנית כלפי משטר שבראשו שליט ג'יהאדיסט שגישתו החייכנית כלפי המערב לא הועמדה למבחן ויכולה להיות טקטיקה הישרדותית ולא ביטוי של שינוי מהותי.

מהלכים צבאיים מצד ישראל דווקא יסייעו לשרטט את הקווים האדומים שלה ויהוו בפני עצמם גם מנוף לחץ להסדרים מדיניים, אם היא תחפוץ בכך.

דרכי הפעולה האפשריות מוכרות היטב לצמרת המדינית והביטחונית, החל מאספקת נשק ואמצעים לדרוזים, עבור דרך פגיעה בכוחות המכתרים את מחוז סווידה ובדרכי הגישה אליהם מדמשק וכלה בפעולות ישירות נגד גורמי המשטר. כל אחת מהן כרוכה בסיכונים ובמחירים. גם להחלטה להימנע מכך– יש מחיר. 

פורסם באתר N12, בתאריך 17.07.2025.