מזכר ההבנות עם איראן: הפסקת אש טקטית – לא פתרון אסטרטגי

מזכר ההבנות עם איראן: הפסקת אש טקטית – לא פתרון אסטרטגי

ההסכם המתהווה בין ארה"ב לאיראן יוצר תקופת ביניים רגישה שבה ישראל חייבת לשמר חופש פעולה נגד חזבאללה, לעצב את תנאים שטראמפ ידרוש להסכם הסופי ולהיערך לחידוש הלחימה בהמשך.

image_pdfimage_print

מזכר ההבנות בין ארצות הברית לאיראן מחולק לשני שלבים: צעדים מיידיים וצעדים המותנים בהסכם סופי. בעוד הנשיא דונלד טראמפ נחוש לקדם את השלב הראשון, המתמקד בפתיחת מצרי הורמוז, אין ודאות שהשלב השני יתממש, בשל פערים עמוקים בסוגיית הגרעין והאפשרות להארכת תקופת הביניים מעבר ל-60 יום.

בשלב המיידי כולל המזכר הפסקת פעולות צבאיות בכל החזיתות, כולל לבנון; התחייבות לכיבוד ריבונות ושלמות טריטוריאלית; פתיחת משא ומתן להסכם סופי בתוך 60 יום; סיום הדדי של המצור על מצרי הורמוז; שמירה על הסטטוס קוו בתוכנית הגרעין ובפריסת הכוחות האמריקאיים; מתן פטורים מסנקציות לייצוא נפט איראני; ושחרור נכסים מוקפאים. בשלב הסופי מדובר על סיום קבוע של המלחמה, תוכנית שיקום בהיקף 300 מיליארד דולר, הסרת כלל הסנקציות, פירוק מאגר האורניום, דיון בסוגיות ההעשרה, מנגנון פיקוח ועיגון ההסכם במועצת הביטחון של האו"ם.

מבחינת ישראל, יישום השלב הראשון מהווה אכזבה נוכח הציפיות הראשוניות של הממשל האמריקאי לכניעה איראנית או שינוי משטר. עם זאת, גם בתנאים הנוכחיים ניתן למזער נזקים, לתאם עמדות עם וושינגטון ולהיערך לאפשרות של חידוש הלחימה אם המשא ומתן ייכשל.

דילוג לתוכן