פרופ' קובי מיכאל: איטליה, גרמניה, בריטניה, צרפת ומדינות מערב אירופאיות אחרות לא תצטרפנה למועצת השלום של טראמפ כי הן רואות בה קריאת תיגר על הסדר הקיים. זה נראה להן בעייתי. נדמה לי שזה חלק מאירוע רחב יותר שקשור לכיפופי ידיים בין טראמפ למנהיגי מדינות אירופה. הוא די בז להם ומשפיל אותם, ולא מפסיק לאיים ולכן הן לא מתכוונות לשתף איתו פעולה בנושא הזה.
הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 08 בפברואר 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
רות פינס פלדמן: הכוחות ההתקפיים הגיעו למזה"ת, אבל הם לא השלימו את כל ההיערכות. הם עדיין מזרימים כוחות. לדעתי המערכת ההתקפית הושלמה, ואנחנו מחכים לכוחות הגנתיים שימנעו זליגה של טילים לכיוונים השונים. מצד שני, יש עניין של מוכנות אמריקאית מול סדר היום האמריקאי. יש לטראמפ לא מעט דברים לטפל בהם מלבד זאת.
הנשיא טראמפ מפנה את הלו"ז לטובת נתניהו — זה מצביע על כוונה אמיתית לקשב ולשיח. אני חושבת שגם טראמפ רוצה להרחיב את הזירה העולמית: מה ההשלכות יהיו כלפי סין וטאיוואן? גם לזה צריך להכין את הקרקע, כך שיש כאן מערכת של שיקולים שצריך להיערך אליהם.
הראיון המלא התקיים בקול ברמה, בתאריך 08 לפברואר 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
יוסי אמרוסי: מדובר בהברחה ביטחונית ולא פלילית. זו פרשה ביטחונית בגלל היקף ההברחות, רציפות ההברחות והפעילות לאורך זמן — שפוגעת בביטחון המדינה. מה גם שהשב״כ הגדיר שההברחות האלה הן בעיה ביטחונית ולא פלילית. הן מסייעות בפועל להתעצמות חמאס, כלכלית ושלטונית.
הסיגריות האלה מגיעות בסופו של דבר לסוחרים שמשלמים מס לחמאס, ובכסף הזה הוא קונה נשק או משלם משכורת לפעיל. ציר ההברחות הזה מחר יכול גם לשמש להברחת נשק. הכי חמור הוא שהציר הזה יכול לשמש להעברת חטוף מישראל לתוך רצועת עזה, ולכן ההתייחסות אליו צריכה להיות החמורה ביותר שאפשר.
הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 06 לפברואר 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
פרופ' קובי מיכאל: בהחלט יכול להיות מצב שבו טראמפ מעריך שהוא יכול להגיע להסכם גרעין משופר בהשוואה לזה מ-2015, ויסתפק בזה – וכך יכריז שהסתיימה המלחמה עם איראן ואנחנו נישאר עם הבעיה.
מבחינת ישראל – המשטר הזה צריך להיעלם. זה הכרחי. כדי שזה יקרה צריכים להתקיים שני תנאים הכרחיים: אופוזיציה מאורגנת שתוכל לעמוד מאחורי המחאות, ושיהיו גורמים מתוך הממסד האיראני שיהיו נכונים לשתף פעולה עם המהלך להפלת המשטר ולהיכנס לנעליו. זאת כיוון שכרגע אין דמויות שיכולות לנהל את המדינה העצומה הזאת.
ברצועת עזה: אני חושב שהמצב לא טוב מבחינת האינטרסים החיוניים של ישראל, כיוון שבשורה התחתונה חמאס שולטת בחצי משטח הרצועה באופן מלא. היא משפרת מדי יום את היכולות הצבאיות והממשליות שלה, ופועלת במשנה מרץ להדק את השליטה באוכלוסייה בשטח המערבי של רצועת עזה.
הראיון המלא התקיים בכאן רשת ב' בתאריך 05 לפברואר 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
יוסי אמרוסי: הפרשייה שנחשפה בימים האחרונים, שבמרכזה הברחות בהיקפים נרחבים אל רצועת עזה, אינה עוד תיק פלילי מן המניין. מדובר בפרשייה מסועפת, מתמשכת ובעלת השלכות רוחב חמורות, שבה מעורבים אזרחים ישראלים בהם גם חיילי מילואים לצד תושבי רצועת עזה ותושבי יהודה ושומרון. הגשת כתבי האישום נגד 12 אזרחים ישראלים היא צעד חשוב, אך הדיון הציבורי חייב להיות רחב ועמוק הרבה יותר.
השאלה האם מדובר בפרשייה פלילית או ביטחונית אינה מורכבת כלל. התשובה ברורה: זהו אירוע ביטחוני מובהק.
הראיון המלא פורסם במעריב, בתאריך 04 בפברואר 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
נועה לזימי: טראמפ פועל בצורה די עקבית. יש לו מדיניות של 'לחץ מקסימלי' – ראינו את זה גם בוונצואלה; גם שם הוא הפעיל במשך כמה חודשים לחץ כלכלי ותודעתי, וכל זה היה מגובה בכוח צבאי. זה מה שקורה עכשיו גם מול איראן. אני לא חושבת שהוא רואה תוחלת ממשית באפיק הדיפלומטי.
טראמפ יודע להושיט יד להידברות ודיפלומטיה, אבל הוא מכין את האופציה הצבאית כחלופה אמינה. הוא גם שיגר הבטחה למפגינים באיראן, שעשרות אלפים מהם קיפחו את חייהם, והוא רוצה להיתפס כנשיא שעומד במילתו. מסגרת השיחות מייצרת לו לגיטימציה לפעול, הן מבית והן מחוץ.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 05 לפברואר 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
אלי קלוטשטיין: יש שתי אפשרויות במו"מ הנוכחי: הסכם כולל וטוב שיבטיח את ביטחונה של ישראל בעניין הטילים, הגרעין והפרוקסי, אבל הסיכוי אליו לא יותר מדי גבוה. גם האמריקאים אומרים את זה. האפשרות האחרת היא הסכם חסר – שיעסוק בחלק מהנושאים ולא יפתור את הבעיות כמו שצריך. ישראל כמובן לא תוכל לקבל אותו. יש כבר חשש בארה"ב ובמדינות אחרות שישראל תפעל לבדה אם לא יגיעו להסכם מספיק טוב עבורנו.
הראיון המלא התקיים בכאן מורשת, בתאריך 05 בפברואר 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
רות פינס פלדמן: כל צד מנסה לגרום לצד השני להתגמש ולהגיע לדרישות ולרצונות שלו, תוך הפגנת עוצמה צבאית או ניסיונות (במקרה של איראן). אני חושבת שרואים פה ניסיון לעשות שריר מצד איראן, אבל גם ניסיון לעמוד על מה שטראמפ רצה להשיג – להיכנס לשיחות שמדברות לא רק על תכנית הגרעין, אלא גם על הטילים הבליסטיים ועל הפסקת מימון הטרור בכל האזור על יד איראן.
איראן רוצה למשוך זמן. השאלה תהיה מה טראמפ יעשה בזמן אמת כשהשיחות יקרסו. בארה״ב יש חשש גדול להיכנס למצב שהיינו בו במלחמת עיראק השנייה, שבו ארה"ב נכנסה לתהליך שחשבה שיהיה מהיר, ולא יצאה משם כעשור. הימים הקרובים הם ימים של חוסר ודאות, כאוס, ונצטרך להתנהל בתוך זה.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 05 לפברואר 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
יוסי אמרוסי: הסיבה המרכזית שאיראן פונה למו״מ עם ארה״ב היא שברור לה שהיא תחטוף מכה קשה אם תפרוץ מלחמה. יש לא מעט התבטאויות של בכירים איראנים המעידות על נכונות להיכנס למו״מ. מצד שני, התחושה שלי היא שמדובר במשיכת זמן וגרירת רגליים, במטרה להעביר את שלוש שנות כהונתו של טראמפ, בתקווה שאחריו יגיע נשיא רך יותר שיאמץ מדיניות שונה.
אני מקווה שהמו״מ לא יצליח וארה״ב תחזור לאופציה הצבאית, משום שאני משוכנע שהמשטר האיראני הוא אב כל הצרות במזרח התיכון. הוא מממן את כולם — חמאס, חיזבאללה והחות׳ים — ומצהיר כמעט מדי יום על רצונו להשמיד את מדינת ישראל.
הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 04 לפברואר 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
רות וסרמן לנדה: מעבר רפיח בעייתי מבחינתנו משום שאמצעי לחימה עלולים לעבור דרכו. אנו מנסים לפקח, אך יודעים היטב שכל מנגנון פיקוח הוא בעייתי. את זה למדנו היטב מהעבר. אסור לנו לרגע לסובב את הגב, ואסור לנו להסתמך על גורמים אירופיים או מצריים – משום שיש שם אינטרסים שונים, שלעיתים ימנעו מהגורם המצרי לפעול על פי האינטרס הישראלי.
יש גם את החדירה הסיסטמתית של ארדואן למצרים, וכן המעורבות של קטאר וטורקיה. זה לא מובן מאליו. שתיהן מדינות איסלאמיסטיות ותומכות באחים המוסלמים, והנוכחות שלהן בזירה המצרית מטרידה.
הראיון המלא התקיים בשעה הבינלאומית בכאן רשת ב', בתאריך 04 בפברואר 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
