בתקשורת
משה פוזיילוב: אני חושב שיש מועמדים טבעיים ומי שהתמודד עם רונן בר על התפקיד בסבב הקודם הוא המועמד הכי טבעי והאיש הנכון לטפל במלאכת ההחלמה של השרות והשיקום שלו. הוא לא היה שם בזמן המשבר הגדול. הוא היה ראש מרחב דרום ב-2014 ואני זוכר כמה הוא הזהיר את כולם שהוא לא מאמין לחמאס, והוא האמין שהחמאס מייצר את המנהרות כדי לחדור לישראל. אני זוכר שלאנשים נמאס מדעתו וזה הציק מאד לצבא שלא קיבל את זה. ההתראה הזו שהוא לא הפסיק להגיד אותה ולהילחם עליה, היא זו שגרמה לנו לא לישון אז.
הראיון התקיים ברדיו דרום, בתאריך 17.03.2025.

משה פוזיילוב: מהכרותי את השב"כ אני יודע שהם עושים עבודתם נאמנה. השב"כ לא רואה ימין ולא שמאל, אלא רואה ישר. אנחנו כבר 3 שנים בתוך סיטואציה פוליטית שמושכת כמו מגנט ענק את כולם לתוך זה.
נדב ארגמן הוא כבר לא עובד שרות, והוא עשה חריגה שלא מתאימה לו. ההתנהגות של רונן בר הייתה נכונה ובצורה שלא משתמעת לשתי פנים. צריך לכבד את זה ולהשאיר את זה ככה. אני מקווה שארגמן ימצא את הדרך לחזור בו ולהתנצל.
הראיון התקיים ב-103FM, בתאריך 16.03.2025.
פרופ' זכי שלום: היומיים האלה יהיו מכוננים כי זו הפעם הראשונה שטראמפ יוצא ממעגל האזהרות, ופועל בהפתעה וללא התגרות ממשית נגדו. זו התקפה משמעותית וממושכת. הוא עכשיו גם מאיים על פנמה בפעולה צבאית. לדעתי זה משנה את הפרספקטיבה של כל השחקנים במזה"ת. גם של חמאס, גם של איראן ונראה מה יהיו התוצאות. אני מקווה שזה יגרום להגמשת עמדות, כי הם מבינים שכשהוא אומר שיפעל – הוא פועל.
הראיון התקיים ברדיו חיפה, בתאריך 16.03.2025.
פרופ' קובי מיכאל: אנחנו עוד עלולים לצאת קרחים מכל הכיוונים, כלומר בלי החטופים וחמאס יישאר ברצועה. אני חשבתי כבר בימים הראשונים של המלחמה שהגיעה העת לשנות את כללי המשחק ומי שצריך להציב אולטימטום זה ישראל ולא חמאס. האולטימטום צריך להיות מאד ברור – יש לכם שבוע לשחרר את כל חטופינו, ואם לא תעשו את זה לא תהיה יותר רצועת עזה ובוודאי לא לפלסטינים. צריך כמובן להיערך לממש את זה.
אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב שבו חמאס לא ישחררו חטופים וימשכו את זה עד קץ הימים. לא יתאפשר לנו לפרק את חמאס כגורם ריבוני ונקבל מצב שחמאס הולך ומתעצם ומייצר שם איום. רוב תושבי עוטף עזה לא יחזרו ונקבל חבל ארץ שומם וכך נהיה בפוזיציה שהאיום שיהיה שם יהיה לא רק לרצועת עזה, אלא גם אתגרים מורכבים ומשמעותיים גם בלבנון, מול החות'ים, מול איראן ועוד ובלי החטופים.
הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 16.03.2025.
משה פוזיילוב: השב"כ במידה רבה כמו צה"ל בחר לצאת לסיור מעגלי של 360 מעלות כדי לחזור ולהאשים את הדרג המדיני. לא היה שם מספיק אומץ כדי לומר שהכישלון הגדול של השב"כ נעוץ בחוסר מקצועיות, שלא לומר רשלנות, שלא לומר רשלנות פושעת באותו לילה בהחלטה לא לעלות כוננות, לא לפזר את המסיבה ולא לקחת לחומרה את הסימנים שהתקבלו. כל זה למרות ששב"כ התריע שהאויבים שלנו רואים אותנו בחולשתנו ועלולים לנצל זאת.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 16.3.2025.
משה פוזיילוב: ההתבטאות של נדב ארגמן היא חריגה די קשה שלא מתאימה לראש שרות לשעבר. ההתנערות של רונן בר באה במקום ובזמן הנכון. אני חושב שכשראש שב"כ לשעבר אומר שהחלטה היא ערכית ומוסרית מה שהוא מנסה לעשות זה לייצר צנזורה תודעתית. אני חושב שחבל שהגענו לסיטואציה הזו. הארגון צריך עכשיו להגיע לפסים של תקינות, לעבור תהליך החלמה ושיקום משמעותי ודברים כאלה לא עוזרים לו לעשות את זה.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 15.03.2025.

משה פוזיילוב: נדב ארגמן התראיין אצל יונית לוי וביצע את החריגה הכי חמורה מכללי הארגון ונוהלי החוק שהתרחשה בשב”כ מאז קו 300. יחסים בין ראש ממשלה וראש שב”כ הם יחסים אינטימיים. מכל הארגונים במדינת ישראל, רק עובדיו של נדב יכולים להיכנס עד חדר המיטות של ראש הממשלה. האינטימיות הזאת ו-76 שנות שמירה על הדיסקרטיות הם מה שמאפשרים לראשי השב”כ לדורותיהם לנהל יחסי עבודה עם המאובטח מספר אחת של מדינת ישראל.
פורסם במעריב, בתאריך 14.3.2025.

רות פינס פלדמן: ארצות הברית היא מעצמת־על ופועלת בהתאם לאינטרסים שלה עד כדי רמיסה, לפעמים, של מדינות קטנות יותר שמעורבות בסכסוכים – כפי שראינו לגבי אוקראינה. היה פה ניסיון להפעיל לחץ על ישראל ועל חמאס. אנחנו צריכים לראות במצב הזה נורת אזהרה ולקחת בחשבון שטראמפ יוביל אותנו למהלכים שישראל לאו דווקא רוצה בהם, או שהוא פשוט יאבד עניין ויעבור לזירה אחרת שבה הוא יכול להשפיע יותר מבחינה בין־לאומית. יש כאן מעצמת־על שמונעת בראש ובראשונה מאינטרסים שלה, של אמריקה תחילה, וארצות הברית רוצה לראות שחרור חטופים והתקדמות מהירה יותר בנושא של עזה וישראל. ברגע שהם מזהים הזדמנות או פתח, הם פשוט הולכים על כך ומנסים.
הראיון המלא התפרסם בערוץ 7, בתאריך 13.03.2025.
פרופ' זכי שלום: הטעות של טראמפ היא שהוא מתפרס על המון משימות בין לאומיות, כמו אוקראינה, יפן, קנדה, פנמה, גרינלד כי הוא יודע שזמנו קצוב, אבל זה תפסת מרובה לא תפסת. אני לא רואה בגדול פער אסטרטגי בין ישראל לארה"ב. כמובן שיכולות להיות תקלות בארגונים שעובדים יחד, אבל הן ברמה הטקטית. ברמה האסטרטגית אנחנו רואים עין בעין.
המו"מ הישיר של ארה"ב מול חמאס היה בידיעת ישראל. ארה"ב יכולה להפעיל לחץ אדיר על קטר ומצרים וישראל – לא. כשנקבל את החטופים נשכח כל מה שהיה לפני כן. איך זה יושג? זה ממש לא מהותי עכשיו.
סיום מלחמה במצב שחמאס נשאר זו כניעה ישראלית. אני לא מאמין שזה יקרה בהוראת טראמפ. זה מנוגד לדי. אן. איי שלו. זה לא ריאלי. אם תהיה הגליה של הנהגת החמאס לארצות אחרות ללא מלחמה – מה טוב. כל אופציה אחרת, זו תבוסה ישראלית ולא משרת את האינטרסים של ארה"ב.
הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 13.03.2025.