בתקשורת

אשר פרדמן: סעודיה ספגה אלפי התקפות מצד החות'ים בהכוונת איראן. החות'ים תקפו את שדות הגז שלה, מתקנים אסטרטגיים ותשתיות מרכזיות. הסעודים מאוד מבינים את האופי האמיתי של משטר האייתולות באיראן, והם גם חוששים מהיכולת האיראנית לפגוע בתשתיות שלהם ולשבש את השגשוג הכלכלי שלהם.
הסעודים היו שמחים לראות החלפת משטר בטהראן במשטר מתון יותר. אין ספק שהם התרשמו מהיכולת הצבאית של צה"ל ומהקרבה של ישראל לארה"ב, אבל הם מודאגים מהכעס של המשטר האיראני שנותר על כנו ואיך הכעס הזה יבוא לידי ביטוי. לכן ראינו לאורך המלחמה את סעודיה והאמירויות מוציאות הודעה שהן לא קשורות לאירוע – הם מנסים לשמור על הפרדה.
הראיון המלא התפרסם באתר ערוץ 7, בתאריך 24.06.2025.
פרופ' זכי שלום: לטראמפ חשוב לשמר את הפסקת האש, והוא סבור שלפעמים מדינה צריכה לבלוע צפרדעים כדי להחזיק הסכם שנחשב בעיניו להישג אסטרטגי. אני מסכים איתו. בעבר, טראמפ היה כמעט במלואו בצד הישראלי מול איראן. כיום הוא פועל באיזון, מתוך רצון להשאיר דלת פתוחה למגעים עתידיים עם הממשל האיראני.
הממשל האיראני שבור, תוכנית הגרעין שלו הרוסה, ומעמדו האזורי נפגע. לכן טראמפ מצפה מישראל לגמישות ונדיבות, והוא אינו ניצב לחלוטין לצד ישראל. המסר של טראמפ מופנה גם לאיראנים וגם לבסיסו הפוליטי בארה"ב. לאיראנים הוא משדר שהעמדה האמריקנית פתוחה ומאוזנת יותר, ולא בהכרח חופפת לזו של ישראל. לבסיסו הפוליטי הוא מראה שהוא פועל באחריות ואינו מדרדר את ארה"ב למלחמה אזורית.
הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 24.06.2025.
פרופ' קובי מיכאל: המהלך מול איראן החל כתוצאה מאסטרטגיה שישראל גיבשה לאחר ה־7 באוקטובר – אסטרטגיה שמטרתה לחולל שינוי משמעותי בזירה האזורית. התקיפה באיראן הייתה שיא מובהק של אסטרטגיה זו – והובילה לשינוי במאזן האסטרטגי. די אם נקשיב לדברים שאמר קנצלר גרמניה לפני יומיים: שישראל עשתה את "העבודה המלוכלכת" עבור העולם. ישראל הפיחה מחדש רוח חיים וביטחון בעולם החופשי.
בזירה העזתית, ישראל מתכוונת להביא לפירוק חמאס כישות שלטונית ואפקטיבית – וכך גם בזירה האיראנית: בכל פעם שמישהו בטהראן יחשוב לשפץ תשתיות, ישראל תנחית "מכסחת דשא" ותסכל את המהלך. זו, להערכתי, התפיסה האסטרטגית של ישראל – והיא נתמכת על ידי ארה"ב.
כדי לשקם את מה שישראל פגעה בו, איראן תידרש להשקיע זמן, משאבים ומאמץ כה רב, שאני מתקשה לראות כיצד היא עושה זאת – לא בשבועיים, לא בשנתיים, וכנראה שגם לא בעשורים הקרובים. לא בקלות, ולא באותה שיטה שבעזרתה הצליחה להונות את העולם במשך שלושה עשורים.
הראיון התקיים בערוץ 10, בתאריך 24.06.2025.
אלי קלווטשטיין בערוץ 10:
אני חושב שמצב העניינים של הנזק שנגרם לתוכנית הגרעין יתבהר הרבה יותר בהמשך הדרך. ברור לחלוטין שהסגנו את תוכנית הגרעין הרבה מאוד לאחור. פגענו לפחות בשניים מתוך שלושת המרכיבים הגדולים שלה, שזה בעצם גם המתקנים עצמם, פגענו בהם לא מעט, וגם הידע, המוח שמאחורי התוכנית כולה – שעשינו שם נזק שהוא מאוד גדול. ההערכה בישראל בינתיים היא שבאמת התוכנית הלכה הרבה שנים אחורה.
מבחינת הישגים, ברמת האנשים שמאחורי תוכנית הגרעין פגענו פגיעה מאוד חמורה. במקביל, תוכנית הטילים האיראנית – פגענו בהרבה מפעלי ייצור, וגם בחצי מהמשגרים, מה שיגביל מאוד את היכולת של איראן, לפחות בטווח הזמן הקרוב, לפגוע בישראל באמצעות הטילים. הם יצטרכו לבנות מחדש את המערך, לקנות משגרים, לעשות עוד הרבה פעולות שתוך כמה שנים, כנראה, המערך הזה יחזור למה שהיה.
פורסם בערוץ 10, בתאריך 24 ביוני, 2025
ד"ר עדי שורץ: האירועים הנוכחיים מחלישים את איראן בעיני בנות בריתה, רוסיה וסין, אשר תוהות האם היא "סוס מנצח". קיימות שאלות רבות לגבי יכולותיה של איראן, גם מצד השלוחים שלה (פרוקסי), שתוהים מדוע מאות הטילים שלהם לא ספגו פגיעה, ומבינים שיכולותיה של איראן עוברות "כרסום משמעותי".
ישנה השפעה משמעותית לטובת ישראל בטווח הקרוב והבינוני, החל מהמעצמות הגדולות ועד כל הגורמים במזרח התיכון. איראן נתפסת כרגע בנקודת החולשה הגדולה ביותר שלה בזירה הבינלאומית, עם מאמץ מערבי ובינלאומי שלא להסכים לאיראן גרעינית, ושתיקה יחסית מצד סין ורוסיה.
הראיון המלא היה בערוץ 10, בתאריך 23.06.2025.

אלי קלוטשטיין: יש אמירה שישראל יכולה למחוק את התשתיות והאורניום האיראניים, אבל היא לא יכולה למחוק את הידע. ישראל קוראת תיגר על הקביעה הזו, גם על ידי חיסול מדעני הגרעין המנוסים והוותיקים שמובילים את התכנית כבר הרבה שנים, וגם בתקיפה והשמדה של העותק של ארכיון הגרעין שהמוסד גנב, מה שמותיר אותם בלי מסד הידע. בנוסף אנחנו פועלים לפגיעה בכל מוקדי המחקר והפיתוח בטהרן ובמקומות כמו פרצ'ין, שם יש מתקן מחקר צבאי. אנחנו גם תוקפים מתקני רכיבים מתקדמים כמו מפעל לייצור חומר נפץ פלסטי.
הראיון המלא התהפרסם באתר ערוץ 7, בתאריך 23.06.2025.
להב הרקוב: אין תמיכה גורפת במעורבות האמריקנית מול איראן, אפילו בתוך מחנה תומכי טראמפ (MAGA). מתנהלת מעין "מלחמה פנימית" במחנה, כאשר חלקים ממנו התנגדו נחרצות למהלך הצבאי.
לאחר שהתקיפה התבצעה בפועל, חלק מהמתנגדים שינו את עמדתם כדי להישאר "בצדו הנכון של טראמפ" – אך ההתנגדות עדיין קיימת, ובחלק מהמקרים גם עיקשת. רבים מהספקנים משווים את המצב למלחמת עיראק ב־2003, הנתפסת ככישלון קולוסלי בעיני הציבור האמריקני. החשש המרכזי: שארצות הברית תיתקע שוב "בבוץ המזרח תיכוני" לשנים ארוכות – כפי שקרה בעיראק, כשסברה בטעות שיש נשק גרעיני.
למרות שההשוואה אינה מדויקת – אין חיילים אמריקנים על אדמת איראן, ולמיטב הידוע אין תוכנית לכך – הטראומות מעיראק ואפגניסטן עדיין מכתיבות את השיח.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 23.06.2025.
אלי קלוטשטיין: אם האיראנים העבירו את האורניום, עדיין יש להם מאגר גדול של אורניום מועשר – אך הוא לא מועשר לרמה צבאית. ככל הידוע אנחנו השמדנו כמעט את כל הצנטריפוגות שלהם. הסבירות שיש להם צנטריפוגות נמוכה, ואנו גם השמדנו אתרים לייצור צנטריפוגות. גם אם האורניום מסתובב בשטח, כנראה אין לאיראנים הרבה מה לעשות איתו ביחס לבניית פצצה גרעינית.
הפגיעה במדענים היא לא פחות חשובה, אולי יותר, מהפגיעה באתרים. תוכנית הגרעין מחולקת שלושה חלקים: ידע, שפגענו בו אנושות – חיסלנו את המדענים הבכירים של התוכנית, ואיתם הלכו הידע, המיומנות והניסיון, וזה בפני עצמו מחזיר את התוכנית שנים רבות כנראה לאחור; בנוסף ישנה הפגיעה ברכיבים הפיזיים, כמו נתנז או פורדו, שהיא קשה מאוד והם יצטרכו לפתוח אתרים מהתחלה; הדבר השלישי הוא החומרים, שאנחנו לא יודעים מה קורה איתם.
ההערכה בישראל היא שהחזרנו הרבה מאוד לאחור את תוכנית הגרעין. העולם גם רואה ומבין מה קרה כאן, וסביר להניח שתהיה נכונות בינלאומית רבה יותר להגביל את איראן, כמו שגם עולה מדברים של מדינות כגון גרמניה או צרפת.
הריאיון המלא התפרסם בכאן רקע, בתאריך 23.06.2025.
גלעד ארדן: טראמפ עשה מעשה גדול שייזכר לדורות בכל הקשור לפרויקט הגרעין האיראני. מעבר להסרת האיום מעל ישראל, הוא סייע גם לעולם הדמוקרטי והחופשי כולו – שכן איראן מהווה איום עולמי.
צריך להודות ביושר: בקרב המפלגה שלו ובציבור האמריקאי, זה לא מהלך פופולרי במיוחד. הציבור האמריקאי ממוקד בעיקר בנושאים כלכליים, ואיננו נלהב ממלחמות ממושכות. האינטרס של טראמפ הוא לא להיגרר לעימות ארוך.
הראיון המלא התקיים במהודרה המרכזית של קול ברמה, בתאריך 23.06.2025.