בתקשורת
שיחה עם אל"מ במיל' פרופ' גבי סיבוני: האם תושלם הפעולה ברפיח? מה דעתו על יחסה של ארה"ב לישראל? כיצד משפיעה המלחמה על השלום עם מצרים? מה הוא חושב על המינויים החדשים בצה"ל? ולסיום, מילים חשובות על מפקדים ועל לוחמים.
פורסם בהסכת זוית ישראל של אתר מידה, בתאריך 10.5.2024.
רות פינס פלדמן: ממשל ביידן שוגה פעם אחר פעם בקריאת המפה והסנטימנט הציבורי בפעולותיו נגד המהלך הצבאי ברפיח. ראינו את זה גם במקרים האחרונים של ההכרזה על הטלת סנקציות אמריקאיות על מתנחלים ועל גדוד נצח יהודה ואז את ההכרזה על ביטולם, לאחר שעוררו סערה גדולה. כעת אנחנו רואים את זה עם האיום של הנשיא ביידן לגבי משלוח הנשק ההתקפי.
הגיע הזמן שהם ילמדו מהטעויות שלהם.
זו שעת המבחן של ביידן – אם ימשיך בקו הזה יתכן שיפסיד את הבחירות כי יאבד חלק גדול מהקול היהודי, שבאופן מסורתי הצביע למפלגה הדמוקרטית.
עוינות גלויה לישראל בשעה הזו לא תסלח לעולם לביידן, על ידי חלק גדול מאוכלוסיית ארה״ב התומכת בישראל.
פורסם בערוץ שובר חומות של עידן מאראש בתאריך 10.5.2024.
פרופ' זכי שלום: “מאזן הכוחות בין ישראל וארצות הברית מצביע בעליל על יכולתה של ישראל להשתחרר מן “החיבוק הכפייתי” של ממשל ביידן ולפעול על פי שיקול דעתה כאשר אינטרסים חיוניים שלה עומדים על כף המאזניים. מודעותה של ישראל לתמונת מצב זו עשויה להעצים באורח ניכר את חופש התמרון שלה במלחמתה נגד החמאס וגם לקראת עימות מלחמתי כולל עם החיזבאללה, ואולי גם עם איראן.
פורסם באתר JDN, בתאריך 10.5.2024.
פרופ' קובי מיכאל: נעשתה כאן עבודה על ידי המתווכות מאחורי גבה של ישראל. אין לי אינדיקציה על מו"מ ישיר בין ארה"ב לחמאס אבל ברור לחלוטין שניתנו ערבויות אמריקאיות לחמאס לגבי העניין של הפסקת המלחמה שזה האינטרס האמריקאי העליון. זו לדעתי הסוגייה החמורה.
הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 8.5.2024.
רות וסרמן לנדה: לתחושתי אנחנו לא מבינים את הכללים באזור בו אנו חיים. אני חושבת שהחמאס כמו גם איראן וגורמים איסלאמיסטים קיצוניים הם אשפי המניפולציה. אולי בגלל הנחיתות הצבאית והמצב שלהם כגורם טרור, הם פיתחו את הדבר הזה לרמת אומנות. בכל מה שקשור להסברה ומניפולציה של הזירה הבין-לאומית הם ממנפים את הלחץ הבין לאומי בצורה שישראל לא עושה. אין לנו מענה לדבר הזה.
הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 7.5.2024.
ד"ר עדי שורץ: חמאס מגייס לצידו נכסים כמו דעת הקהל, שימוש בלוחמה פסיכולוגית, הפעלת לחץ על מנהיגים כמו ביידן באמצעות שקרים על רעב וכדומה. בכל אלה אל ג'זירה היא כלי מרכזי. היא ממש זרוע לחימה.
האיחוד האירופי וקנדה סגרו שידורים של הטלוויזיה הרוסית כשהתחילה המלחמה באוקראינה. זה לא עניין של רודן כזה או אחר או סוגיית חופש הביטוי. פה מדובר על מדינת אויב שמפעילה זרוע תעמולה 24/7 ופוגעת בישראל מבחינה מלחמתית. העניין פה הוא לא של חופש הביטוי אלא של ביטחון לאומי.
הראיון התקיים ברדיו דרום, בתאריך 7.5.2024.
מיכאל מירו משוחח עם פרופ' קובי מיכאל על הלימבו האסטרטגי שממשלת ישראל נכנסה אליו בגלל חוסר ראיה אסטרטגית. לדבריו הפרה את האיזון בין אינטרסים פוליטיים לאינטרסים אסטרטגיים וכעת הכף נוטה לשיקולים פוליטיים ובשל כך נפגע גם האמון הציבורי בממשלה.
פורסם בתאריך 7.5.2024.
רות וסרמן לנדה: בניגוד לקטאר, אשר האינטרסים שלה מנוגדים לאלה של ישראל, למצרים יש אינטרסים לא זהים אך שחופפים יותר את אלה של ישראל. יש לנו אינטרס שהמשטר והשלטון המצרי ימשיכו להיות משגשגים וחזקים. מצד שני – יש חינוך לשנאה גם במצרים. הם החלו תהליכים משמעותיים בעיקר בבתי הספר היסודיים ליותר הכלה, פחות אנטישמיות ועוינות לישראל.
אנחנו חייבים למגר את החינוך לשנאה.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 7.5.2024.
רות וסרמן לנדה: מצרים מצאה את עצמה לא מסוגלת לייצא גז לאירופה. בפריזמה יותר רחבה – יש את מלחמת רוסיה אוקראינה שקטעה את היכולת של מדינות אירופה לקבל גז מרוסיה. זה מצריך את ארה”ב לחפש חלופות וייתכן כי היא ממש תשקיע במציאת גז וחילוצו מהמאגרים הפוטנציאליים שכנראה קיימים במצרים.
עניין הגז יכול להוות מנוף לישראל – עדיין קיימת בידינו היכולת להזיז דברים בקונגרס ובסנאט כדי שארה”ב תשקיע במציאת מאגרי אנרגיה במצרים ובמקביל – אנחנו צריכים לדרוש ממצרים לנקוט בצעדים שאנחנו לא עושים, כמו למשל חינוך הדור הצעיר לא לשנאה והסתה נגד יהודים אלא להכלה וסובלנות. זה התחיל בבתי הספר היסודיים אך נעצר.
הראיון התקיים בתכנית הכלכלית של גלי צה"ל, בתאריך 7.5.2024.

