בתקשורת
אשר פרדמן: ברמת הקשרים האסטרטגיים החשובים עם מדינות הסכמי אברהם, הכל מתנהל כשורה והקשרים עדיין חזקים. מצד שני אנחנו עומדים מול אתגר מאד משמעותי של דעת קהל במדינות הללו, ולכן אנחנו לא רואים אירועים פומביים, כנסים ועוד. אחרי המלחמה תהיה לא מעט עבודה לכולנו, כדי לבנות מחדש את הקשרים האלו.
לאיראן יהיה כוח צבאי כל עוד הקהילה הבין לאומית תאפשר לה להתקדם בהעשרת אורניום ופיתוח טילים בליסטיים.
הראיון התקיים ברדיו חיפה, בתאריך 4.2.2024.
רות וסרמן לנדה: אין לנו שיח אסטרטגי ברמה המדינית הגבוהה ביותר עם מצרים כבר שנים. יש מידה לא מבוטלת של דואליות ביחסים בין ישראל ומצרים. יש אינטרסים משותפים, אבל יש חשש גדול מזליגת מה שקורה בעזה לסיני, יש בעיה עם ציר פילדלפי. הציבור במצרים לאורך הרבה מאד שנים הוזמן במסרים די אנטישמיים ואנטי ישראלים, בעוד שהמשטר מבין מה זה עזה, מה זה חמאס.
הראיון התקיים בכאן מורשת, בתאריך 4.2.2024.
פרופ' קובי מיכאל: אנחנו במלחמה אזורית שיש לה השפעות גלובליות. המתקפות שאנחנו עושים בדרום לבנון מכאיבות לחיזבאללה, גורמות נזק אבל מתנהלות במסגרת איזושהי משוואה בין ישראל לחיזבאללה. שתיהן לא רוצות להיגרר למלחמה בהיקף רחב. לדעתי לבסוף לא תהיה ברירה מלבד במלחמה רחבה שתכליתה לבטל את האיום הבלתי נסבל מצפון.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 4.2.2024.
יוסף רוזן: מבחינת ישראל – אני חושב שבעקבות העמדה הלא חיובית של סין כלפי ישראל מאז ה-7 באוקטובר, עדיין ישראל צריכה להתנהג באופן פרגמטי. מעצמה כמו סין לא באמת שייכת למחנה כזה או אחר. יש לה מנופים על איראן וצריך למצוא ערוצים נכונים כדי לשמר דיאלוג מולם, כולל סוגיית החטופים. יש דברים שניתן לעשות בערוצים חשאיים וכך לאפשר להם את המרחב לפעול בצורה יותר קונסטרוקטיבית.
הראיון התקיים בתכנית "העולם היום" בכאן 11, בתאריך 4.2.2024.
פרופ' קובי מיכאל: תכליתן של המתקפות האמריקאיות שהן עוצמתיות ומרשימות בהיקפן, היא להימנע מחיכוך או עימות ישיר עם איראן. ארה"ב מבינה מה ההשלכות של מלחמה כוללת. אני נוטה להעריך שגם איראן מאד לא רוצה עימות ישיר עם ארה"ב ומבינה מה כרוך בכך. זה יכול לפגוע אנושות במעמדה האזורי, מעמדה מול שלוחתיה ולהחליש את מרותה, וגם להשליך על יציבות המשטר מבית. אני לא בטוח שהם מוכנים לקחת את זה עליהם כרגע.
הראיון התקיים בשעה הבין לאומית ברשת ב', בתאריך 4.2.2024.
ד"ר רפאל ביטון: לדעתי זה איום אסטרטגי על ישראל. בית הדין מנסה להכניס את ישראל, שנמצאת במלחמה צודקת לאחר אירועי 7 באוקטובר, תחת פיקוח שוטף של בית הדין. במצב כזה לאור ההטיה של בית הדין, ישראל חייבת לצאת מבית הדין הזה, על רקע זה שאין לו סמכות. אפשר להתייצב בפני בית הדין ולטעון שאין לו סמכות וכך גם עשינו. עכשיו זו תחנת היציאה האחרונה, אחרת בין הדין יכול בעוד חודש להגיד שלאור טענות חדשות שהוצגו בפניו, חייבים להפסיק את המלחמה. אז כבר אי אפשר יהיה לצאת.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 1.2.2024.
פרופ' קובי מיכאל: הממשל האמריקאי רוצה לעצב מחדש את הארכיטקטורה האזורית במזרח התיכון על בסיס החזון של ביידן שהופרע על ידי המתקפה של חמאס, כלומר יצירת נורמליזציה בין ישראל לבין המדינות הערביות בדגש על ערב הסעודית. זה אמור להחליש את הציר האיראני ולאפשר לאמריקאים לרכז את המאמצים במקומות אחרים. הבעיה שכל זה יכול להתממש רק אם תיפסק הלחימה בעזה.
הראיון התקיים ברדיו רקע, בתאריך 2.2.2024.
פרופ' קובי מיכאל: יש הרס רב בכל הרצועה. מספר הבניינים שניזוקו הוא גדול. אני לא חושב שזה לא כמו המספרים שפורסמו בבי. בי. סי ובטח שלא באזורים החקלאיים ששם יש הרבה מאד מבנים ארעיים.
אנחנו צריכים להיות עם שתי רגלינו נטועות עמוק בקרקע כדי להבין שלא תקום אדמיניסטרציה מסודרת תוך רגע או מסגרת בין לאומית שתיקח את האחריות על המקום. יכול להיות שעד שיתחיל להתהוות מודל אלטרנטיבי, צה"ל יצטרך לעשות את העבודה בסוג של ממשל צבאי.
הראיון התקיים בתכנית היום שהיה בגלי צה"ל, בתאריך 31.1.2024.

