בכל סבבי הלחימה הקודמים מול חמאס, המטרה של ישראל הייתה לשוב לרמת הרתעה סבירה נגד ירי רקטות על ידי גביית מחיר סביר מחמאס. לכן היא פעלה לפגוע פגיעה מידתית בתשתיות ייצור הרקטות ובמבני הממסד המדיני והצבאי של חמאס. קונספציה זו כונתה בשם "כיסוח הדשא", והצלחתה נמדדה על ידי משך הזמן שהושג בו שקט יחסי ללא ירי רקטי ממושך. לפי הקונספציה זו, חמאס הוא ארגון עוין לישראל, אך ניתן בכל זאת להכיל אותו ואף עדיף שהוא ימשיך לשלוט ברצועה בהשוואה לחלופות דוגמת הג'יהאד האסלאמי או דאע"ש. חשבנו שעדיף להמשיך להכיל את האיום הטקטי של חמאס כדי להתמקד באיומים הגדולים יותר – חיזבאללה ומניעת התבססות איראן בסוריה.
הזמן לא דוחק! יש להתכונן לכך שהמלחמה תימשך תקופה ארוכה. במושגי זמן של חודשים, ולא של שבועות. הקולות הנשמעים מעת לעת על "חלון הזמן המדיני המוגבל" לא הפנימו את עוצמת הזעזוע. כל עוד מוחזקים חטופים ישראלים בעזה – אין לצפות לריסון מצידנו. גם החשש בעולם מפני הופעתו המחודשת של דאעש בדמות חמאס, והציפייה מישראל למנוע זאת, עומדים לצידנו.
על כל פנים, הבנת מסגרת הזמן חיונית לא רק לצורך הכנה מנטלית ולוגיסטית של העורף, אלא גם כדי לתכנן ולתעדף את המשימות הצבאיות.
בשלב הזה, לצד ההכנות למהלכי ההתקפה הבאים בלחימה, נכון להתמקד בשני מאמצים עיקריים: הגנה וכתישה. יש לנצל את הכוחות הרבים כדי לעבות את מערכי ההגנה, ליצור מרחב ביטחוני רחב מאוד לאורך גבולות הרצועה, ולאפשר תגובה מהירה ואפקטיבית בכל התרחשות חשודה.
צה"ל צריך להמשיך את הכתישה המאסיבית, להשמיד להרג ולאבד כל מה שקשור בצורה כלשהי לארגון חמאס או לממשל חמאס. לשחרר חסמים המשפיעים על הקצב ולפוצץ בתי פעילים, משרדים, רכב וציוד מכני, גנרטורים, וכדומה.
את סוגיית התמרון הקרקעי ועיתוי ביצועו יש לבחון בראש ובראשונה לפי הערכת תרומתו הצפויה להשגת המטרות. יש לבחון גם את החלופות לכך, ולהתחשב ברמת המוכנות של כוחות צה"ל ובמצבו של האויב. הגם שכוחותינו מסוגלים לנצח בכל התנגשות, עלינו לשאוף לכך שהמחיר מצידנו יהיה מינימלי, גם כדי לא לתת הישגים מורליים נוספים לאויב. מבלי להעמיק בניתוח כל המרכיבים, נראה כי עדיף לעשות זאת לאחר כתישה ממושכת וכשהאויב שחוק, ולא כשהוא רענן ומלא עזוז.
אשר לפעולות כירורגיות – למעט מקרים ייחודיים, נראה כי בעת הזו שכרן יוצא בהפסדן. הן גוזלות קשב ומשאבים, תרומתן למטרה האסטרטגית מוגבלת והן עלולות לשדר מסר של חזרה למציאות הקודמת.
להדק את המצור
חיוני להמשיך, ואף להדק, את המצור על עזה. השמדת תחנת הכוח בעזה נדרשת כדי להכביד את התנהלות חמאס, והיא תועיל גם למאמץ לחולל שינוי יסודי ברצועה.
כדי להבהיר כי פנינו לשינוי יסודי ברצועה – חיוני להכריז על ביטול פונקציית התיאום והקישור האזרחי לעזה, שאחראית על טיפול בעניינים האזרחיים של הרצועה. על ישראל להבהיר כי מכאן ואילך הצרכים ההומניטריים של עזה אינם מעניינה. הכרזה זו נדרשת לא רק מול הקהילה הבינלאומית והמקומית, אלא גם כדי שגורמי המערכת הישראלית יפנימו זאת.
המכה שניחתה על ישראל היא קשה וכואבת. עודנו קוברים את מתינו, נחרדים לשמע מעשי הזוועה שביצעו חיות האדם שטופות השנאה והרוע. עלינו לזקוף את קומתנו הלאומית, למצות את הכוחות האדירים שטמונים בנו ושפורצים ברגעי משבר לאומי, ולחולל את השינוי ההיסטורי הנדרש בעזה למען הדורות הבאים. בידינו לעשות זאת.