בתקשורת
רות וסרמן לנדה: הבעיה היא איראן, קטאר וגורמים שמסייעים כמכפיל כוח של אותן מדינות. איראן מעבר לזה שהיא מחמשת, מעודדת ומכשירה את הכוחות הללו, היא ממנת דעת קהל בכל מיני מקומות בעולם. אותו הדבר קטאר. ארה"ב חייבת לחוקק חוקים של שקיפות מהיכן מקבלים כספים, למנוע העברת כספים מקטאר לגופים שונים ובין היתר גם לפוליטיקאים, כי זה נוגד את האידאולוגיה האמריקאית. הקטארים ממנים תאים של איסלמיסטים באירופה ובארה"ב. ארה"ב יש לה את הכלים והמנופים לעצור את זה.
הראיון התקיים ברדיו רקע, בתאריך 16.1.2024.
ד"ר יוסי מנשרוף: חיזבאללה בעצם מתכתב איתנו על הפעילות שלנו ועל כל פעילות ישראלית שמתבטאת בהרג של פעילי חיזבאללה, במסווה של אזרחים או אזרחים שהיו בסביבת האזור שהותקף. הם מגיבים באותה מטבע.
איראן נותנת לנסראללה מרחב פעולה כי הם מבינים שהוא במצב שמצד אחד הוא רוצה לעצור את המלחמה בעזה, ומאידך – הוא לא יכול להצטרף למלחמה בצורה טוטאלית, כדי לא לגרור את חיזבאללה למלחמה שהוא לא רצה בה.
הראיון התקיים ביומן הבוקר של כאן רשת ב', בתאריך 15.1.2024.
פרופ' קובי מיכאל: הדחיפה האמריקאית משפרת את העוצמה הישראלית, אך מצד שני – זה חיבוק דב. זה מצטייר כתלות של ישראל באמריקאים. האמריקאים לא ממהרים לפעול נגד איראן. חייבים להכאיב לאיראנים ועד שהם לא יבינו שהם בסכנה – הם ימשיכו להשתולל. אני מציע לא לזלזל בחות'ים. זה צבא מאד רציני במונחים המזרח תיכוניים. בין 300-400 אלף לוחמים, שהביסו את צבא תימן. הם יודעים להפעיל ולייצר ציוד צבאי בכוחות עצמם ובעיקר הם מאד נחושים.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 14.1.2024.
רות וסרמן לנדה: הרצון של ישראל לשלוט בציר פילדלפי כביכול מעלה ספק לגביי היכולת המצרית לשלוט באופן הרמטי על הציר, אבל אין ברירה. אני לא חושבת שמדובר בניסיון להפחית מכבודה של מצרים, אבל מדובר פה בצוהר בעייתי. סך הכל אין אינטרס מצרי לאפשר את ההברחות דרך הציר. עבורנו מדובר בעניין קריטי ממש. לכן אנחנו חייבים לשלוט בצד העזתי.
הראיון התקיים ברדיו צפון, בתאריך 14.1.2024.
רות וסרמן לנדה: האינטרסים של המשטר המצרי ומדינת ישראל הם מאד דומים ומשיקים זה לזה בכל מה שקשור לחמאס. הרטוריקה של המנהיגים הערביים היא אחת ומה שקורה בפועל הוא אחר. איחוד האמירויות, ערב הסעודית, קטאר – הכניסו אפילו את אסד, השנוא בעולם הערבי, לתוך הליגה הערבית. הכל על פני השטח. הרחוב הערבי – ליבו רך אל הפלסטינים, כיוון שהמנהיגים הזינו את הרחוב במסרים של הנרטיב הפלסטיני משך שנים. השינוי שחל בשנים האחרונים באיחוד האמירויות החל מהשינוי שהם עשו במערכת החינוך. הגיע הזמן שגם המצרים, שכבר למעלה מ-40 שנה יש לנו הסכם שלום איתם, יעלו את המסרים שכוללים גם את הנרטיב הישראלי ואלה יתחילו לחלחל ולהגיע לציבור הרחב.
הראיון התקיים בכאן רשת ב', בתאריך 13.1.2024.
אל"מ במיל' פרופ' גבי סיבוני: שום דבר לא נגמר. הצבא ממשיך בתוכניות שלו עד להשגת המטרות – שחרור החטופים ומיטוט החמאס. צה"ל חייב לייצר שליטה ביטחונית במרחב עזה ולשהות שם באופן קבוע. אי אפשר להתחיל לדון על כלום עד שלא נסיים את הלחימה. ארה"ב רוצה לקדם מהר ככל האפשר את הארכיטקטורה האזורית החדשה שהיא ניסתה לייצר לפני כן במזרח התיכון (הסכמי אברהם), אבל הסיפור בעזה תקע את זה. אני אומר לא לפחד לדון בממשל צבאי ובלקיחת אחריות על עזה, כשביטחון שלנו מול העיניים שלי. אומרים שנמצא גורמים מקומיים שייקחו את הניהול האזרחי לידיהם, אבל החמאס מושרש כל כך חזק בתוך עזה שהוא ישתלט על כל התארגנות אזרחית שתקום שם וזו בעיה.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 10.1.2024.

ד"ר רפאל בן לוי מציג באופן ברור ומדויק את האתגרים והאסטרטגיות הנדרשות מישראל בפני האיום המתמשך מצפון. אבל האם ישראל יכולה לפעול נגד חיזבאללה בלי להכניס את ארה"ב למערבולת? וכיצד ניתן להתמודד עם הסבך הפוליטי והביטחוני העדין הזה?
הראיון הוקלט על ידי מידה, בתאריך 9.1.2024.
אל"מ במיל' פרופ' גבי סיבוני: הלחימה נמשכת במלוא עוזה וכך תימשך בשנה או שנתיים הקרובות. אנחנו הולכים בכיוון נכון וטוב וצה"ל עושה הכי טוב שאפשר. כל הדיבורים שאני שומע בתקשורת הם חסרי פשר. צפון הרצועה זה שטח לחימה ויישאר כזה הרבה זמן. עד שלא נטהר את השטח לא יכולה לחזור לשם אוכלוסייה. אלה דיבורים בעלמא. החלוקה לשלבי לחימה לא קשורה לשום דבר ששייך לקהילה הבין לאומית. בהתחלת הלחימה טוב היה שצה"ל הפריד בין הזירות והכיל את הצפון, אבל מגיע הרגע שאפשר לזוז קצת צפונה ולטפל באיום הזה. צה"ל פועל באופן מדוד כי עדיין הוא מכיל את מה שקורה בגזרה הצפונית. אנחנו צריכים לוודא שהתושבים יחזרו לצפון במהרה כשיש להם ביטחון מלא ואין איום של חיזבאללה מדרום לליטני. אין משמעות לגדר ולכל מיני אמצעים טכנולוגיים. חיזבאללה לא צריך להיות בדרום לבנון נקודה.
הראיון התקיים בכאן מורשת, 9.1.2024.
פרופ' קובי מיכאל: ישראל פועלת באופן די חופשי בסוריה וברוב הפעמים גם לא מכחישה. לאחרונה גם הגבירה את הפעילות כאיתות לחיזבאללה ולאיראן. זה חלק מהאסטרטגיה היותר רחבה במערכה האיזורית שאנחנו נתונים בה. אנחנו מרחיבים את הפעילות לכל הזירות שבהן פועל חמאס, כולל בסוריה ולכן לא מתכוונים לספוג יותר או להכיל כפי שהסכמנו בעבר. ישראל משרטטת משוואה חדשה שאומרת קביעת מחיר יותר משמעותי מאיראן וחיזבאללה ואני חושב שהוא נקלט היטב בצד השני. רוסיה צמצמה את היקף פעילותה אבל היא עדיין נוכחת במזה"ת. אני לא בטוח שהם אוהבים את הפעלתנות האיראנית.
הראיון התקיים ברדיו רקע, בתאריך 9.1.2024.