בתקשורת
יוסף רוזן: מבחינת ישראל – אני חושב שבעקבות העמדה הלא חיובית של סין כלפי ישראל מאז ה-7 באוקטובר, עדיין ישראל צריכה להתנהג באופן פרגמטי. מעצמה כמו סין לא באמת שייכת למחנה כזה או אחר. יש לה מנופים על איראן וצריך למצוא ערוצים נכונים כדי לשמר דיאלוג מולם, כולל סוגיית החטופים. יש דברים שניתן לעשות בערוצים חשאיים וכך לאפשר להם את המרחב לפעול בצורה יותר קונסטרוקטיבית.
הראיון התקיים בתכנית "העולם היום" בכאן 11, בתאריך 4.2.2024.
פרופ' קובי מיכאל: תכליתן של המתקפות האמריקאיות שהן עוצמתיות ומרשימות בהיקפן, היא להימנע מחיכוך או עימות ישיר עם איראן. ארה"ב מבינה מה ההשלכות של מלחמה כוללת. אני נוטה להעריך שגם איראן מאד לא רוצה עימות ישיר עם ארה"ב ומבינה מה כרוך בכך. זה יכול לפגוע אנושות במעמדה האזורי, מעמדה מול שלוחתיה ולהחליש את מרותה, וגם להשליך על יציבות המשטר מבית. אני לא בטוח שהם מוכנים לקחת את זה עליהם כרגע.
הראיון התקיים בשעה הבין לאומית ברשת ב', בתאריך 4.2.2024.
ד"ר רפאל ביטון: לדעתי זה איום אסטרטגי על ישראל. בית הדין מנסה להכניס את ישראל, שנמצאת במלחמה צודקת לאחר אירועי 7 באוקטובר, תחת פיקוח שוטף של בית הדין. במצב כזה לאור ההטיה של בית הדין, ישראל חייבת לצאת מבית הדין הזה, על רקע זה שאין לו סמכות. אפשר להתייצב בפני בית הדין ולטעון שאין לו סמכות וכך גם עשינו. עכשיו זו תחנת היציאה האחרונה, אחרת בין הדין יכול בעוד חודש להגיד שלאור טענות חדשות שהוצגו בפניו, חייבים להפסיק את המלחמה. אז כבר אי אפשר יהיה לצאת.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 1.2.2024.
פרופ' קובי מיכאל: הממשל האמריקאי רוצה לעצב מחדש את הארכיטקטורה האזורית במזרח התיכון על בסיס החזון של ביידן שהופרע על ידי המתקפה של חמאס, כלומר יצירת נורמליזציה בין ישראל לבין המדינות הערביות בדגש על ערב הסעודית. זה אמור להחליש את הציר האיראני ולאפשר לאמריקאים לרכז את המאמצים במקומות אחרים. הבעיה שכל זה יכול להתממש רק אם תיפסק הלחימה בעזה.
הראיון התקיים ברדיו רקע, בתאריך 2.2.2024.
פרופ' קובי מיכאל: יש הרס רב בכל הרצועה. מספר הבניינים שניזוקו הוא גדול. אני לא חושב שזה לא כמו המספרים שפורסמו בבי. בי. סי ובטח שלא באזורים החקלאיים ששם יש הרבה מאד מבנים ארעיים.
אנחנו צריכים להיות עם שתי רגלינו נטועות עמוק בקרקע כדי להבין שלא תקום אדמיניסטרציה מסודרת תוך רגע או מסגרת בין לאומית שתיקח את האחריות על המקום. יכול להיות שעד שיתחיל להתהוות מודל אלטרנטיבי, צה"ל יצטרך לעשות את העבודה בסוג של ממשל צבאי.
הראיון התקיים בתכנית היום שהיה בגלי צה"ל, בתאריך 31.1.2024.
פרופ' קובי מיכאל: במישור הצבאי מודיעיני שיתוף הפעולה עם ירדן עמוק. בכל המישורים האחרים היחסים מאד בעייתיים. זה נובע כמה סיבות: מעמדו של המלך. האחים המוסלמים בירדן כולם פלסטינים וזה גורם להקצנה, והמלך איבד חלק גדול מהתמיכה שלו במגזר הבדואי בירדן. צריך להוסיף לזה את המציאות הכלכלית וריבוי הפליטים שבתוך ירדן וזה גורם למצב די מעורער. יחד עם זאת ירדן היא עדיין נכס אסטרטגי חשוב לישראל וצריך למצוא דרך להתמודד עם כל הבעיות הללו.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 31.1.24.
ד"ר עדי שורץ לאחר הפרסום בוול סטריט ג'ונרל כי לפחות 12 עובדי אונר"א השתתפו בטבח של ה-7 באוקטובר: צר לי להגיד כי מה שמפריד בינינו לבין הפסקת קיומה של אונר"א זו מדינת ישראל. ישראל עדיין הסנגורית הגדולה ביותר של אונר"א. היה שימוע בקונגרס האמריקאי לגבי התפקוד של הארגון, ואחד הטיעונים הבולטים לטובת אונר"א, השתמש בעדות של אחד מקציני צה"ל. הסיבה הרשמית שצה"ל תומך בהם, זה שאין לצה"ל מישהו אחר לעבוד מולו ברצועה על סיוע הומניטרי.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 31.1.2024.
פרופ' קובי מיכאל: כוחות הביטחון מצליחים כל הזמן בצורה מרשימה לחסל הרבה התארגנויות ותשתיות טרור בג'נין. הציפיה שזה יתאדה וייעלם היא לא הגיונית. בוודאי לא בעת הזו. בצפון השומרון יש שיתופי פעולה הדוקים בין הארגונים. צריך להסתכל על הגדה המערבית ויהודה ושומרון כעוד זירה במכלול הרחב של האירוע שבו ישראל נתונה. יש לנו 6 זירות פעילות ברמות אינטנסיביות שונות מולנו: רצועת עזה, הגדה המערבית, לבנון, דרום סוריה, מערב עירק והחות'ים בתימן. יש יד שמנענעת את העריסה וזו היד האיראנית. העניין הזה כבר גלובלי כי יש פה את רוסיה וסין שתומכות בציר ההתנגדות האיראני מטעמי אי ההסכמות והתחרות הגלובלית מול ארה"ב.
הראיון התקיים בתכנית רצועת הביטחון עם טלי ליפקין שחק בגלי צה"ל, בתאריך 30.1.2024.

