פרופ' קובי מיכאל: אני חושב שלא יהיה מופרך להניח שיש כאן מהלך הרבה יותר גדול, בין 3 גורמים – ישראל, מצרים והרשות הפלסטינית שתכליתו להתחיל לבנות כאן תשתית לחלופת שלטון אזרחי ברצועת עזה ביום שאחרי. זה כמובן של הרש"פ של רמאללה כיום. יכול להיות שעל ציר הזמן זה יילך ויתעבה.
יש הרבה מאד משתנים ואילוצים ואנחנו בסביבת מלחמה פעילה. ההתמודדות היא עם ארגון מאד נחוש, גמיש, היברידי שיודע לעבור מהר מאד מצבא טרור מאורגן ללוחמת טרור וגרילה מבוזרת ללא שליטה מרכזית.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 10.06.2025.
פרופ' קובי מיכאל: אין ספק שיש כאן מה שנקרא קריאת תגר על ההגמוניה שהייתה לחמאס ברצועת עזה והדבר הזה מאוד מאוד מטריד אותם. צריך לזכור שגם בין אבו שבאב וחבורתו יש חשבון דמים לא פשוט עם חמאס, כי הם רצחו את אחיו ועוד כמה מבני השבט. הוא היה בעברו מאנשי הפתח, מאנשי הרשות ויש לו קשר למנגנון המודעין המסכל. כמובן שהוא גם עבריין במובן של מי שהפעיל איזושהי כנופיה שעסקה בהברחות. יש לו מיליציה בסדר גודל של מאות ספורות של אנשים, להערכתי בין 100 ל-200 והוא זה שכרגע בעיקרון שולט בשטח ברמה הפלסטינית בדרום הרצועה.
אני לא חושב שהוא יכול להיות חלופה שילטונית אזרחית לחמאס ברצועת עזה ביום שאחרי. אני חושב שהם יכולים בעת הזאת להיות עוד כלי בידי צה"ל, בידי ישראל להחלשת חמאס, ולאילוץ של חמאס להשקיע מאמץ וקשב בהתמודדות עם האתגר הזה.
הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 10.06.2025.
פרופ' קובי מיכאל: מרכזי הסיוע ההומניטרי, המופעלים על ידי חברה אמריקאית ומאובטחים על ידי צה"ל, נתקלים אמנם ב"חבלי לידה" — לרבות מקרים של התנפלות והתפרעות שדרשו ירי לצורכי הרתעה — אך עצם קיומם מהווה איום ממשי בעיני חמאס. הסיוע ההומניטרי חותר תחת שליטתה של חמאס בכמה רמות: הוא מנתק את הארגון ממעורבותו בחלוקת הסיוע הניטרלי, מרחיק אותו מהאוכלוסייה המקומית, שובר את מחסום הפחד של התושבים מפניו, ואף מעודד מיליציות מקומיות אחרות — כדוגמת מיליציית אבו שבאב — להתחמש ולפעול נגדו. מכלול התופעות הללו מהווה בעבור חמאס "צרת צרורות", ומסמן צעד משמעותי לקראת ערעור מעמדו כריבון אפקטיבי ברצועת עזה.
הראיון התפרסם בזירת החדשות, בתאריך 08.06.2025.
אלי קלוטשטיין: במציאות הרגישה הזו, האיראנים מבקשים למנף בטענת גניבת הסודות הישראליים איום כפול, גם כלפי ישראל שעליה הם מאיימים כמי שגנבו את סודותיה ויודעים מה קורה במתקן בשורק ובמקומות אחרים כך שיוכלו לתקוף בטילים במקומות אסטרטגיים, אבל עיקר האיום הוא כלפי הקהילה הבינלאומית. להראות שהם מוכנים להסלים את המאבק למלחמה גלויה, מה שישמש עוד מנוף במו"מ עם האמריקאים כדי להראות להם שלא כדאי להם להגיע למלחמה כי האיראנים יתקפו.
הראיון המלא התפרסם באתר ערוץ 7, בתאריך 10.06.2025.
פרופ' קובי מיכאל: ככל שאנחנו דבקים בתוכנית המבצעית של מרכבות גדעון, אנחנו מצליחים להחליש יותר את חמאס לצד המאמץ ההומניטרי שאנחנו עושים ממרכזי החלוקה ולצד צמיכה של אלטרנטיבות שחמאס ממש ממש לא אוהבת ואפילו מאוד מוטרדת. לדוגמא מלליציית אבו שבאב. אני חושב שאנחנו מצליחים להחליש את חמאס יותר ויותר ואנחנו מצליחים לקרב אותם אל המקום שבו לא תהיה להם ברירה אלא להסכים לתנאים הישראלים.
הראיון המלא התקיים בערוץ I24, בתאריך 09.06.2025.
משה פוזיילוב: חלק מאוד חשוב מהפירוק של חמאס זה החדירה לציבוריות הפלסטינית בעזה ויצירת אלטרנטיבה, שבכל מקרה נכון לימים אלה היא עדיפה על מה שיש לנו בחמאס.
על חלוקת הסיוע בעזה: זו פעולה נכונה, אבל יחד עם זאת, כמו שאנחנו עובדים מול סוריה, אנחנו יודעים לייצר הגנה לאינטרסים שלנו. נפרדנו מהתקופה הנאיבית שבה חשבנו שאין עמים רעים אלא רק עמים שרע להם. אנחנו מבינים היום שהכוח הוא שמדבר במזרח התיכון וצריך לדעת לדבר את השפה הזו.
פורסם בערוץ 7, בתאריך 08.06.2025.
פרופ' קובי מיכאל: אנחנו במלחמה ובמלחמה יש לצערנו הרב אבידות. השאלה היא האם המלחמה הזו מתנהלת בצורה שהיא צריכה להתנהל. אני מתקשה להבין את האופן שבו אנחנו נוהגים וכל בחירה שאנחנו עושים אנחנו לא הולכים איתה עד הסוף מהיום הראשון של המלחמה.
המלחמה הזו הייתה צריכה להסתיים בלא יותר מחודש ימים, כשהחטופים בחזרה אצלנו, חמאס לא בעזה ורצועת עזה לא תחת ריבונות פלסטינית אלא בתהליך שאנחנו קובעים אותו. אנחנו התמהמהנו ואימצנו כל מיני דוקטורינות לחימה וחלקן לא צבאיות קלאסיות ואנחנו עכשיו משלמים מחיר על ההססנות שלנו.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 08.06.2025.
משה פוזיילוב: פשיעה במדינת ישראל היא באחריות משטרת ישראל. מה שקרה פה זה תהליך שאני מניח שנמשך יותר מ־20 שנה, שבמהלכו בעצם החלפנו סדרים מאוד ותיקים ואף עתיקים". החברה הערבית היא חברה שבטית, חמולתית, חברה דתית, והדו־קיום בארץ מאז תחילת שנות ה־90 – עם הכנסת הרשות הפלסטינית לשטחים – עבר שינויים עמוקים בתוך החברה הזו.
אני חושב שיש פתרון, אבל הוא פתרון מורכב. קודם כול, נדרשת הבנה שמדינת ישראל חייבת להיכנס עם שירות הביטחון הכללי ולהתערב בתוך הדבר הזה, כי אם השב"כ אומר שזה איום קיומי, אז השב"כ צריך להתערב. זה צריך להתחיל מחקיקה או הוראת שעה, ולטפל בכלים של צווים מנהליים.
הראיון התקיים ברדיו 103FM, בתאריך 08.06.2025.
רות וסרמן לנדה: כל עוד חמאס היה חזק, התנגדתי בתוקף להכנסת סיוע הומניטרי – הוא שימש עבורם כמנוף. כעת, כשהארגון נחלש משמעותית, הכנסת הסיוע מהווה מכה נוספת עבורו, בתוך הכאוס האינרטי השורר ברצועה. איננו רוצים להיות אחראים באופן מלא על אוכלוסייה אזרחית שאינה שלנו – אך במצב הנוכחי, יש ערך מוסף למתן סיוע הומניטרי: זהו כלי שמשרת את מטרות המלחמה.
ועדיין, יש כלי עזר חשוב נוסף – ההסברה – שאנחנו משום מה לא אוחזים בו בשתי ידיים. בלתי מתקבל על הדעת שתמונות קשות יוצאות מעזה, ואנחנו מגיבים באיחור של 12 שעות ובתגובות לא מספקות. אנחנו חוטפים מכות בזירה הבינלאומית על בסיס יומי, ואי אפשר להתעלם מזה.
מתוך תכנית "הערביסטים" בערוץ I24, בתאריך 05.06.2025.
פרופ' קובי מיכאל: הכרעת החמאס חייבת לכלול מצב של נוכחות בכל הרצועה, הכלת ממשל צבאי שתכליתו לשמר את ההישג הצבאי שאנחנו מייצרים – להבטיח את ניתוק האוכלוסייה מחמאס, ניתוק חמאס מכל הסיוע ההומניטרי. אני מדבר על ממשל צבאי שתפקידיו לספק מים, מזון, תרופות ומחסה ובעצם הוא צריך לייצר את התנאים להתפתחות של חלופת שלטון אזרחי לחמאס.
לרעיונות של חמאס יש אחיזה רחבה באוכלוסייה האזרחית. אנחנו מדברים על המובן התפקודי – הארגוני. הכוונה היא לשלול מחמאס את היכולת להמשיך ולהיות הריבון אפקטיבי מבחינה אזרחית וצבאית.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 04.06.2025.
