בתקשורת

ד"ר יוסי מנשרוף: באיראן יש חשש, גם אם אין לו אחיזה במציאות, לאבד את אסד כחוליית הזהב בשרשרת ציר ההתנגדות. לכן הם מנהלים קמפיין לשימור אסד, וראינו בכירים איראנים שמגיעים אליו כדי לשמר את הקשר, ואפילו העבירו לו מסרים שלפיהם הם אלו שהצילו אותו במלחמת האזרחים הקודמת, והם הזהירו אותו שלא יפנה את גבו למי שתמך בו כל השנים.
הראיון המלא התפרסם בערוץ 7, בתאריך 05.12.2024.
אל"מ במיל' פרופ' גבי סיבוני: האמירה של דו"צ מבטאת הלך רוח לא חדש. יש חוסר אמון הדדי בין הדרג המדיני לצבאי ולכן מפקדי צה"ל רואים את עצמם אחראים על הכל. התופעה הזו חמורה ואסור לתת לה מקום. אנחנו חייבים להגיע למצב שהמפקד העליון של כל הכוחות המזויינים של מדינת ישראל הוא ראש ממשלה. כך הוא יכול לתת הוראות לרמטכ"ל וגם לכל הצבא.
הסיפור של צה"ל הוא בעיה קשה מאד. חייבים להוביל את צה"ל למצב שהוא עוסק רק בהפעלת ובניין הכוח לאור דירקטיבות של הדרג הנבחר. לצה"ל אין מעמד בהסכמים מדיניים. הוא צריך לבוא לכל בעיה עם פתרון של הפעלת כוח. כשהוא לא עושה את זה הוא חוטא לתפקידו. זו תופעה שהתפתחה משך שנים.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 05.12.2024.
ד"ר יוסי מנשרוף: ישראל חייבת להיות יצירתית, בגיבוי ממשל טראמפ הנכנס ומדינות ערב אחרות ולחשוב כמה שאפשר איך לסבך יותר את האיראנים במלחמה בסוריה ולהחליש את ציר ההתנגדות של חיזבאללה והמילציות השיעיות שיהיו עסוקים בסוריה. זה יחליש את הפניות שלהם להילחם נגדנו.
אנחנו לא התערבנו בתהליכים אזוריים שקרו פה. איראן צברה דומיננטיות פה באזור, שיכללה את מערך שלוחיה, חיזבאללה הפך למפלצת טרור שיושבת על הגדר בצפון, חמאס הפך למפלצת טרור עם מערך מינהור ואמל"ח מתקדם וישראל לא הייתה בעניינים. אסור לנו להתעלם מהסכנה שאיראן תוכל למנף את המעמד שלה בסוריה.
הראיון התקיים בכאן רשת ב', בתאריך 03.12.2024.
פרופ' קובי מיכאל: נדמה לי שאסור לנו לחזור על טעות שכנראה עשינו בעשור הקודם עם תחילת מלחמת האזרחים שם כשישבנו על הגדר. אמנם היה שם מהלך הומניטרי די משמעותי בדרום רמת הגולן, אבל נראה לי שהיינו צריכים לעשות קצת יותר כי האוכלוסייה המורדת בדרום סוריה כולל הדרוזים היא כזו שבאופן בסיסי אינה עוינת את ישראל, להבדיל מכל הקואליציה של המורדים בצפון סוריה שרוב הרכיבים בה מאד מסוכנים ועוינים לישראל. כרגע אנחנו לא בפוקוס שלהם, אבל מדובר כאן בווריאציות של דאע"ש ואל קעידה.
לא נכון מבחינת ישראל שארגונים כאלה ישתלטו על סוריה או יתייצבו על הגבול עם ישראל ולכן אנחנו צריכים למצוא את הדרך להיות מעורבים, דרך ארה"ב או דרך מחשבה יצירתית לסיוע לאותם גורמים שלא עוינים את ישראל ושיכולים לסייע לקידומם של אינטרסים ישראליים חיוניים ברמה הביטחונית למול סוריה.
הראיון התקיים בערוץ הכנסת, בתאריך 03.12.2024.
פרופ' קובי מיכאל: אנחנו בעיצומו של סוג מסוים של מלחמת עולם שלישית. יש מעורבות מאד גדולה של המעצמות – ארה"ב, רוסיה, ארה"ב וסין וישראל בתוך כל הבלגן הזה כציר די מרכזי. מאז ה-7 באוקטובר והתנהלות ישראל בעזה ובלבנון מייצרת את גלי ההדף שאנחנו מוצאים עכשיו בסוריה.
אנחנו יכולים להשפיע על האינטרסים של המעצמות באמצעות החלשה של איראן, שהייתה הבריון השכונתי שאיש לא שלט בו. לאט לאט הבריון הזה מאבד את נכסיו. איראן מוצאת את עצמה מאד פגיעה עכשיו ולמעשה דרך ההתנהלות הזו מאיימים על אינטרסים מאד משמעותיים של רוסיה כמי שמחוברת לאיראן ופטרונית של סוריה.
הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 03.12.2024.
משה פוזיילוב: פרסום הסרטון של החייל הישראלי עידן אלכסנדר שהוא אזרח ישראלי ואמריקאי, מנסה לפתות נשיא יוצא או נכנס בהשגת הישג מהיר כדי למנף את היחסים. חמאס רוצה להפעיל לחץ על דעת הקהל הישראלי, אבל אנחנו צריכים לזכור שהם באותה מידה מזמינים לחץ על עצמם. אני מפרש את זה שיש על מה לדבר. כשחמאס נותנים לחטופים את רשות הדיבור ומוציאים את זה החוצה, ולא משנה שהחטופים מדקלמים מה שאומרים להם, לא פעם זולג מהטקסט משהו נוסף. אני חושב שהחמאס רוצה להגיד לנו שהוא מעוניין שיקרה פה משהו.
הראיון התקיים ברדיו דרום, בתאריך 02.12.2024.

ד"ר יוסי מנשרוף: בנקודה הזאת אנחנו רואים מאבק אידיאולוגי, בין אידיאולוגיה ג'יהדיסטית לאידאולוגיה של ציר ההתנגדות. גם מאבק דתי – שיעים נגד סונים – וגם מאבק גאו-אסטרטגי. סוריה היא חוליית הזהב בשרשרת של ציר ההתנגדות. בלי סוריה אין לאיראן גישה למרחב לבנון ואין לה יכולת לאיים על ישראל. סוריה היא הפתח של איראן לעולם הערבי.
המורדים התעודדו מאוד מכך שישראל שברה את הרוח של חיזבאללה. הם פשוט לא יכלו להישאר אדישים לכך שחיזבאללה הוכה בצורה חסרת תקדים. המעמד שלו נפגע לא רק בעיניי האוכלוסייה בלבנון, אלא גם בעיני האויבים שלו בסוריה. חיזבאללה כזכור מילא תפקיד מרכזי בדיכוי מלחמת האזרחים בסוריה עוד לפני רוסיה ודאע"ש. הנזק שנגרם לחיזבאללה, גם הפיזי וגם התדמיתי, יתכן מאוד שהמורדים ראו את זה כנקודת זינוק.
הראיון התפרסם באתר וואלה, בתאריך 02.12.2024.
פרופ' קובי מיכאל: בכל דיון בעניין היום שאחרי והחלופה האזרחית לחמאס יש הנחת עבודה שאומרת שעזה ניתנת לשיקום. אני חושב שצריך לשאול האם היא בכלל ניתנת לשיקום? ההשערה שלי היא שלא. שני גורמים מסכני שיקום הם העניין של חמאס שנשאר כגורם שלטוני והשני זו תודעת המאבק. כל אימת שהתודעה של הקולקטיב הפלסטיני בעזה תהיה תודעת מאבק שנשענת על אתוס הקורבנות, הפליטות, אי הכרה בישראל ועוד אין סיכוי לתהליך שיקום.
המציאות בהעדר שיקום היא מציאות שתדרדר מהר מאד לכאוס אם צה"ל לא יהיה שם. אנחנו יכולים להתגלגל שם למלחמת אזרחים ומציאות הומניטרית מאד בעייתית. בהעדר שיקום התרחיש הסביר היחיד הוא שצה"ל יישאר במתכונת כזו אחרת ברצועה.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 01.12.2024.
אל"מ במיל' פרופ' גבי סיבוני: יש תחושה של חמיצות מההסדר בלבנון. ברור שההסדר הזה לא הגיע דרך הטבע, אלא שהוא תולדה של לחץ אמריקאי.
אנחנו רחוקים מהישג המינימום הנדרש, כדי לספק ביטחון לצפון. הישג המינימום הוא כיבוש דרום לבנון עד הליטני ואחזקה של המרחב הזה כרצועת ביטחון.
כעת במסגרת ההסכם, אנחנו צריכים להמשיך לפעול, ככל האפשר ב-60 יום הללו.
יש לחיזבאללה בדרום לבנון בונקרים, מנהרות ואמצעי לחימה רבים. את אלה יש לפרק. מי יפרק את זה? צבא לבנון? יוניפיל? רק צה"ל יוכל לעשות את זה.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 29.11.2024.