אולגה דויטש: אני חושבת שתחרות האירוויזיון מגלמת היטב את המציאות באירופה וברחבי העולם. יש דיסוננס גדול בין העובדה שהאירופי הממוצע לא מתעסק בישראל ביום־יום שלו, לבין המציאות כפי שפעילים שאנחנו רגילים לכנות "קהילת זכויות האדם" היו רוצים לצייר אותה בתקשורת. גם בשנה שעברה וגם השנה, הקהל הרחב העניק לשיר הישראלי הרבה יותר קולות מאשר למדינות אחרות. מצד שני, זה מלווה בהפגנות ובקריאות בוז. עיתונאים ומרצים באוניברסיטאות מנסים לייצר אווירה שלפיה ישראל ממודרת, שהיא כבר לא שייכת לקהילת העמים הנאורים, אבל המציאות בשטח לא באמת מראה לנו את זה וזה טוב. האירוויזיון, בכל פעם מחדש, מחזיר לנו מעט אופטימיות.
מה שמניע אותם הוא שנאה כלפי יהודים וכלפי ציונים. אנחנו בסך הכל רוצים להיות עוד מדינה שמשתתפת באירוע תרבותי. זה פסול לחלוטין שרק ישראל נתקלת בחרמות כאלה באירועי תרבות ואמנות. אנחנו לא רואים יחס כזה כלפי מדינות אחרות, ולא חסרות מדינות שחוו אירועים שעוררו ביקורת קשה ברחבי העולם.
הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 17 במאי 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.