תקציר:

• המלחמה הנוכחית מדגישה ביתר שאת את האתגר שקטר מציבה לביטחון הלאומי של ישראל. יחד עם זאת, אף על פי שנכתב רבות על מדיניותה האזורית של קטר – טרם נעשה מיפוי של דפוסי השקעותיה במזרח התיכון, אף שמשאביה הכלכליים מהווים מקור ה"עוצמה הקשה" המרכזי שלה.
• מאמר זה סוקר את מאפייני השקעותיה של דוחה באזור ומצביע על ארבעה יעדים קטריים חשובים שהן מסייעות להשיג: שימור הדומיננטיות בשוק הגז האזורי, ביצור הביטחון התזונתי, הפגנת נכסיות כלפי ארה"ב ו"גידור פוליטי" שיספק למדינה המפרצית רשת ביטחון בעת הצורך.
• בהקשר הנוכחי, המאמר טוען שהוואקום שהתפתח בסוריה ובלבנון בעקבות המלחמה יוצר סכנה של זרימת מימון קטרי שעלול לעצב אותן לרעת ישראל. על ישראל לפעול ככל יכולתה כדי לסכל את האיום, בין היתר באמצעות שיתוף פעולה עם מדינות מפרציות מתונות יותר וניצול סמיכותה הגאוגרפית.
• בזירה האזורית הרחבה יותר, מומלץ שישראל תפעל לסכל את תוכניות החיבוריות המשותפות לקטר ולתורכיה, בין היתר באמצעות השקעת מאמצים בזירוז יוזמת ה-IMEC שהושקה בתקופת ממשל ביידן.
• כמו כן, מומלץ שישראל תגדיל באופן ניכר את תקציב הסיוע של מש"ב במשרד החוץ ותשתמש בו בין היתר כדי להתחרות בהשפעתה של קטר במדינות האזור.