בשומרון צומח בשנתיים האחרונות דור פלסטיני חדש של צעירים בני 15-25, שכמו דורות של צעירים פלסטינים לפניהם, חונכו מקטנות על ברכי הסתה שיטתית לטרור שמטרתו המוצהרת היא השמדת ישראל ורצח מספר גדול ככל האפשר של ישראלים, חיילים ואזרחים חפים מפשע כאחד.

הביטוי לתופעה זו נראה בהשתתפות הנרחבת של נערים צעירים, בני 14 ומעלה, בעימותים חמושים מול כוחות צה”ל ובפיגועים, ובאהדה העצומה לה זוכים המחבלים, הצעירים ברובם, שהצליחו לבצע את זממם ולרצוח ישראלים. יתרה מזאת, דור זה משוכנע כי הוא יהיה זה שיצליח במשימה בה כשלו הדורות שלפניו וכי הוא זה שיוביל אינתיפאדה שלישית כנגד ישראל, שתצליח להפילה על רגליה ולהביסה.

ההבדל בין דור זה לדורות הקודמים, שגם הם גדלו על אותו חלום ועל אותה נכונות להרוג ולהיהרג, הוא המחיר שהם שילמו. בעוד שהדור שהוביל את האינתיפאדה השניה זוכר היטב את המחיר הנורא ששילמה החברה הפלסטינית כולה עבור אקסטזת הדם והרצח שהיא היתה שרויה בה, הרי שהדור הזה לא נכווה עדיין משמעותית באש הטרור שהוא יצר.

הפעולות הממוקדות של כוחות הבטחון בלב הערים ומחנות הפליטים בשומרון מצליחות אמנם לסלק מהשטח את מרבית המחבלים הבולטים, אך “קו הייצור” שלהם לא הושבת והוא ממשיך להוציא לשטח מפגעים חמושים ומלאי מוטיבציה לרצוח, כפי שראינו בפיגוע הנורא בעלי, אותו ביצעו שני פלסטינים בתחילת שנות ה-20 שלהם.

השאלה אם לצאת כעת למבצע צבאי נרחב בשומרון, שהשפעתו בשטח תהיה בהכרח זמנית, היא שאלה במקומה, אולם האם יש גם דרכים אחרות כדי לדכא את המוטיבציה של צעירים פלסטינים בשומרון לפתוח גל פיגועים נרחב?

התשובה לכך מורכבת. המוטיבציה של הדורות הקודמים לפתוח בגל טרור דוכאה בסופו של דבר באש ודם: הריגתם של מאות מחבלים פלסטינים, הרס תשתיות ונזק כלכלי עצום הביאו לעצירת גלי הטרור הקודמים, ובמיוחד את האינתיפאדה השניה. לקח זה זכור היטב בראמאללה, שהיתה אחד ממוקדי האינתיפאדה השניה, ולראיה נותרה מאז שקטה יחסית. גם בחברון, שהינה מעוז ידוע של חמאס ומוקד כלכלי של כל דרום הגדה, זוכרים זאת היטב.

חשוב להבין כי מה שמניע את הדור הצעיר בשומרון איננו יאוש, כי אם תקווה, וכדי להילחם בה יש להפריך אותה באמצעים צבאיים, אך גם תודעתיים. על גורמי ההסברה הלאומיים, שכבר פועלים זה שנים בהצלחה מול דעת הקהל הפלסטינית והערבית, לייצר מערכת השפעה מתמשכת – שתמחיש לדור זה מספר מסרים המותאמים לו במיוחד:

א.  ישראל חזקה מתמיד, וכפי שהביסה את גלי הטרור הפלסטינים הקודמים, היא תביס גם את גל הטרור הנוכחי. זהו רק עניין של זמן.

ב. החברה הישראלית, למודת נסיון בהתמודדות עם הטרור הפלסטיני כבר 120 שנה, מאוחדת במאבקה הצודק נגדו.

ג. הטרור הפלסטיני הוא חרב פיפיות. הוא אמנם פוגע בישראלים, אך המחיר שהוא נושא בחובו לחברה הפלסטינית כולה גדול ממנו לאין שיעור, עד כדי כך שלוקח לה שנים להתאושש מהפגיעה העצומה שנגרמת לה בכל המישורים.

ד. בניגוד למיתוס הרווח בקרב החברה הפלסטינית כולה, ובקרב צעיריה בפרט, לפיהם מחבלים שהידים הם גיבורים, הרי שבפועל אף אחד לא זוכר אותם. מותם הוא לשווא.

על כן, שילוב בין העצמת ההישגים הצבאיים והמודיעיניים מול הטרור הפלסטיני בשומרון לבין מהלכי תודעה מתמשכים מול קהל היעד התומך בו ומשתתף בו, יסייע עם הזמן בצמצום התיאבון של הדור הפלסטיני הצעיר בשומרון לקחת חלק בגל הטרור הנוכחי.