עיקרי הדברים:

• למרות עליונות טקטית ומבצעית, צה״ל נכשל בהשגת הכרעה אסטרטגית מול חיזבאללה וחמאס.
• הסיבה המרכזית לכישלון היא הזנחת תורת התמרון המבצעי והישענות יתר על אש, מודיעין ופעולות מיוחדות.
• ללא השמדת כוחות האויב ותפיסת השטח שעליו הם נשענים, לא ניתן להשיג יעדים אסטרטגיים או מדיניים.
• בלבנון הוחמצה הזדמנות נדירה לנצל הישגים מודיעיניים ואוויריים להכרעת חיזבאללה באמצעות תמרון קרקעי.
• בעזה ניהל צה״ל מלחמה ממושכת וחסרת הכרעה, שאיפשרה לחמאס להשתקם ולשוב לשלוט בשטח.
• כיבוש זמני, פשיטות חוזרות והימנעות משליטה מתמשכת בשטח מייצרים יתרון מתמשך לארגוני טרור.
• חידוש ההכרעה מחייב חזרה לדוקטרינה של תמרון קרקעי יוזם, מהיר ומכריע כחוליה מקשרת בין הצבא למדיניות.