בשנים האחרונות מתהדקים הקשרים המדיניים והכלכליים בין קטאר למערב, כאשר השיא הגיע בינואר 2022, עת הכריז נשיא ארה”ב ג’ו ביידן על כוונתו להעניק לאמירות את התואר “בעלת ברית אמריקנית מרכזית שאינה חברה בנאט”ו”. במשך זמן רב נדמה היה כי שיתוף הפעולה שנרקם בין קטאר למדינות מערביות טומן בחובו בעיקר יתרונות לכל הצדדים המעורבים. הוא אפשר לארה”ב להציב את הבסיס הגדול ביותר במזה”ת בקטר, לאירופה למצוא חלופה לגז הרוסי ולישראל אפיק להעברת סיוע הומניטרי לעזה.

שיתוף הפעולה הזה היה כרוך גם בהעלמת עין של המערב מתמיכתה של האמירות בתנועות האסלמיסטיות ברחבי העולם הערבי. ממשלות המערב קיוו כי קטאר שייכת לקבוצת המדינות המוסלמיות המתונות ושהידוק הקשרים עם העולם החופשי יהווה תמריץ עבורה לזנוח או לצמצם את מימון הטרור.

זו התגלתה כפרדיגמה כוזבת. קטאר המשיכה לפרוש חסותה על האחים המוסלמים בזירה הבינלאומית, וכן לעודד ולהסית לטרור באמצעות רשת התקשורת אל ג’זירה שבבעלותה. בנוסף – היא מארחת בתחומה מטה של החמאס ומעניקה לארגון את תמיכתה הנדיבה.

מתקפת הטרור של חמאס ב-7 לאוקטובר הביאה איתה התפכחות כואבת. היא הוכיחה כי אם ניתן לשייך את קטאר למחנה כלשהו, יהיה זה הציר הרדיקלי. אל לנו לראות את קטאר כמתווכת אלא כבעלת אחריות לא מבוטלת להיווצרו. למעשה, הכסף הקטרי היה רכיב משמעותי בהולכת השולל של חמאס את המערכת הישראלית. מתוך מיליארד וחצי דולר שהועברו לרצועה בעשור האחרון רק נתח זעיר הגיע לאוכלוסייה העזתית והשאר אפשר את התעצמותו של חמאס.

כיום ישראל מבינה, בעל כורחה, שיש לנקוט בגישה בלתי מתפשרת כלפי חמאס ושעליה ליישם זאת גם כלפי מקורות המימון של ארגון הטרור הרצחני, ובכלל זה קטר. שיתוף הפעולה עם קטאר לא רק שלא מיתן את התנהלותה הבעייתית, אלא אותת לה כי היא רשאית להמשיך במימון הטרור ללא שייגבה ממנה מחיר על כך.

אם חפצי חיים אנו, הגישה הזו חייבת להשתנות. על ישראל לשכנע את מדינות המערב לאיים בנקיטת צעדים כלכליים, מדיניים ואחרים כנגד האמירות אם זו תסרב לנטוש את תמיכתה בטרור, כולל בתחום הגז הטבעי. יש לקדם מול וושינגטון בחינה של העברת הבסיסים האמריקאים באזור מקטר לערב הסעודית.

כמו כן, על המערב להפעיל לחץ אינטנסיבי על קטאר כדי שזו תפעיל לחץ על חמאס לאפשר לצלב האדום גישה מיידית לכל בני הערובה המוחזקים על ידו. יודגש כי בעוד ניצול מנופי השפעה הלא מבוטלים שיש לקטר על חמאס בסוגיית בני הערובה הוא צעד נבון, יש לדחות על הסף כל  מעורבות עתידית של קטאר בשיקום הרצועה שכן המשמעות של מהלך כזה היא השארת חמאס בתמונה.

כעת, יותר מתמיד, אין מקום ליחס אמביוולנטי כלפי קטר. על המסר להיות ברור וחד. אם קטאר תמשיך לפרוש את חסותה על ארגוני טרור, היא תיאלץ לשאת בהשלכות.

פורסם במקור ראשון בתאריך 29.10.2023