למרות ההזדמנות ההיסטורית שנקרתה בדרכה בעקבות המתקפה האיראנית חסרת התקדים נגדה, נראה כי בשלב הנוכחי מוטב לישראל להשיב לאיראן באמצעות מתקפת גומלין שתשים למטרה מרכזים חיוניים שלה אך לא לתקוף את מתקני הגרעין שלה. הסיבות העיקריות לכך הן כלהלן:

ראשית, ישנה חובה על ישראל לקחת בחשבון את ההשלכות של צעד דרמטי שכזה על ביטחונה של ארה”ב. בניגוד לתקיפת הכור הגרעיני בעיראק ובסוריה, תקיפת מתקני הגרעין של איראן תסכן את הכוחות האמריקנים באזור. לפיכך, הדבר מחייב תיאום והיערכות משותפת בין ישראל לארה”ב. ממשל ביידן כבר הוכיח באופן מובהק פעמים רבות את העדפתו שלא לפעול צבאית נגד איראן באופן כללי, ואת דבקותו במישור הדיפלומטי כדי לחזור להסכם גרעין משופר עם איראן.

שנית, נראה שתקיפת מתקני הגרעין באיראן תחזק את הקולות באיראן שכבר כעת קוראים למשטר לפתח נשק גרעיני, כפי שעלו בתקשורת האיראנית בשנים האחרונות. כרגע, האסטרטגיה שמוביל המשטר בראשות המנהיג עלי חמינאי היא ביסוסה של איראן כמדינת סף גרעין. פירוש הדבר הוא שבהעדר פיקוח ממשי מצד סבא”א והסכם כלשהו בתחום הגרעין, איראן מחזקת את התשתית ומקצרת את זמן הפריצה שדרוש לה להשגת נשק גרעיני, ביום שבו חמינאי יורה על כך. אחד הגורמים שמרסנים את הנהגת המשטר מההחלטה הזו, היא כפי הנראה הבנה שמדובר בקו אדום ישראלי, שגם ארה”ב תתקשה להיות אדישה כלפיו. מתקפה כעת נגד מתקני הגרעין תשחרר את איראן ממצבה הנוכחי ותדחוף אותה לפתח נשק גרעיני.

שלישית, היכולת של ישראל לבדה לתקוף ביעילות את מתקני הגרעין מוטלת בספק. נראה כי לישראל דרושים אספקה של מטוסי תדלוק מתקדמים שיקלו על ביצוע המשימה, ובמיוחד פצצות חודרות בונקר, שיוכלו לפגוע משמעותית במתקני הגרעין התת-קרקעיים של איראן.

למרות שמדובר בהזדמנות היסטורית נדירה לפגוע בתוכנית הגרעין האיראני, כפי הנראה בתנאים האלה מוטב לישראל לפגוע בתשתיות צבאיות חיוניות באיראן. את ריסון התקדמותה של איראן בתחום הגרעין מוטב לישראל לבצע בזמן שתבחר ובאופן עמום, באמצעות מתקפות הסייבר ופגיעה במדעני גרעין, כפי שיוחס לה לאורך השנים.

פורסם בישראל היום, בתאריך 16.4.2024.