בתוך כך, עליו להתמודד גם עם אתגר פנימי לא פשוט: שיקום האמון מהחברה השיעית, שספגה אבדות קשות במלחמה. הקהילה, שתמכה בו במשך שנים מתוך תחושת שליחות והתנגדות לישראל, מגלה סימני עייפות. מזכ"ל חיזבאללה, נעים קאסם, מבין את הקושי מולו ניצב הארגון ובהתאם לכך אותת, שןב, בנאומו לציון יום השנה לנסיגה ב-25 במאי 2025, שהארגון לא ייגרר לעימות חדש מול ישראל והוא מותיר לממשלת לבנון את ההובלה מול ישראל.

אך לא הכול רע מבחינת חיזבאללה: בבחירות לרשויות המקומיות הצליח הארגון לשמר את השפעתו בדרום לבנון, בבקאע ובבירות. הוא מוכיח כי במרחב האזרחי והמוניציפלי – כוחו עדיין רב. תשתיותיו הפוליטיות, הכלכליות והחברתיות עדיין מעניקות לו יתרון מובנה שלא נס לחו.

ועדיין, חיזבאללה ניצב בפני אתגר אסטרטגי כפול: החיצוני – שיקום מאזן ההרתעה והכוח מול ישראל, והפנימי – שמירה על ההגמוניה בתוך לבנון. יוזמות של בכירי מדינת לבנון – בהובלת הנשיא ג'וזף עון וראש הממשלה נואף סלאם – לקדם את פירוק חיזבאללה מנשקו, ממחישות את תהליך נסיונה של המדינה הלבנונית להשיל מעליה את ההגמוניה של חיזבאללה. אך ספק רב אם הצהרות בלבד יצליחו לדחוק את ייוותר על נשקו, שהוא עמוד השדרה של כוחו והשפעתו.

כדי לאתגר את כוחו של חיזבאללה, דרושה אסטרטגיה אמריקנית מקיפה, שתסייע למדינת לבנון לקרב אליה את העדה השיעית באמצעות מנגנון מקיף שיעניק לה חסות וישאף לנתקה מתלותה באיראן וחיזבאללה, ובכך לכרסם בכוחו למול הבייס החברתי שלו. לצד זאת, ארה"ב צריכה לחזק את צבא לבנון באמצעות הסרת ההשפעה של חיזבאללה עליו, בעיקר דרך קצינים שיעים משורותיו שממלאים תפקידים בצבא. למרות השאיפה של ממשל טראמפ לקצור הישגים מיידים מול חיזבאללה בלבנון, קשה לצפות שארה"ב תוכל לקצור פירות מיידים במדינה למול אסטרטגיה איראנית מקיפה שמיושמת בלבנון מאז ראשית שנות השמונים. ראוי לפיכך, שממשל טראמפ יאמץ השקפה רחוקת טווח, ששואפת להוביל תהליכי עומק שלא ניתן להשלימם בחופזה.

ממשל טראמפ צריך לעודד את המדינה הלבנונית להשיג מחדש את ריבונותה על חשבון חיזבאללה. למול היחלשות כוחו של חיזבאללה, כבר ניכרים ביטויים משמעותיים שמעידים שהמדינה הלבנונית מתחזקת מאז הפסקת האש. כך יש לראות את בחירתם (ינואר 2025) של ג'וזף עון לנשיא (אחרי שנתיים שבהם לא היה נשיא בלבנון, בהן דחף חיזבאללה לבחירתו של סלימאן פרנג'ייה), שהצהיר כבר במעמד בחירתו שרק המדינה הלבנונית תפעל להסרת "הכיבוש הישראלי", ולאחריו של נואף סלאם לראשות הממשלה; זימונו ההיסטורי (אפריל 2025) של שגריר איראן בלבנון, מג'תבא אמאני, לשיחת נזיפה, לאחר שהתבטא בפומבי בטוויטר נגד היוזמה הלבנונית לפירוק חיזבאללה מנשקו, אותה הגדיר כ"קונספירציה ברורה" וקרא להיזהר מ"נפילה במלכודת האויבים"; השעיית הטיסות מאיראן ללבנון, בינואר 2025, לאחר האיום הישראלי לתקוף את שד"ת בירות, מכיוון שהן משמשות את טהרן לביצוע הברחות לחיזבאללה, היתה פתח למהלך מקיף יותר מצד המדינה הלבנונית בשד"ת. לפי המדווח, בראשית מאי נפגעה דריסת הרגל המשמעותית של חיזבאללה באתר האסטרטגי לאחר שעשרות עובדים בשד"ת שנחשדו בקשרים עמו פוטרו, והליכי הבידוק במקום הוחמרו.  הניצנים הללו של השבת הריבונות הלבנונית לידי המדינה ופגיעה בהשפעתו של חיזבאללה הם חשובים ומעודדים, אך אינם מספקים לפי שעה כדי להוביל לשינוי היסטורי בלבנון.

כך, למרות הצהרתו האחרונה (26 במאי) של ר"מ לבנון סלאם לפיה עידן ייצוא המהפכה האיראנית ללבנון תם, חשובה ככל שתהא, עדיין אינה מספיקה כדי לחולל שינויים בפועל. חיזבאללה, שכפי הנראה מובל בידי שניים ממפקדיו ששרדו את המלחמה, מוחמד חיידר והית'ם עלי טבטבאא'י (לצד המזכ"ל נעים קאסם), חווה כעת אומנם את המשבר המשמעותי בתולדותיו. עם זאת, לפי הערכת מרכז עלמא לקר אתגרי הצפון, הוא עדיין מחזיק בכ-20 אלף רקטות מכל הסוגים, והוא נעזר בידי אנשי כח קדס, הנמצאים בלבנון, כדי לשקם את בניין הכוח שלו ואת כשירויותיו.

לאור הקושי בהברחות אמל"ח מאיראן, ובכלל זה סיכולי נסיונות הברחה דרך סוריה שמבצע המשטר החדש, הארגון מנסה לשקם את ארסנל הטילים שלו באמצעות ייצור מקומי, אך הוא מותקף בידי ישראל, וניסיון לבסס בשת"פ עם איראן ציר הברחות ימי. מלבד זאת, חיזבאללה למד אומנם כעת שקיים פער בין יכולתו הצבאית לבין יכולתו לממש אותה, בשל התנגדות המדינה הלבנונית, אך הוא שוקד על שמריו לשקמה ולפתחה כדי לשוב ולעמוד על רגליו.