הדיווח, שפורסם באתר החדשות האיראני השמרני "פרדא ניוז", הביך את חיזבאללה ולכן הוסר והוכחש. ממילא, שבועת האמונים הנוכחית אינה מהווה תפנית, אלא ביטוי פומבי נוסף לנאמנות העמוקה שהארגון מפגין זה שנים כלפי מוסד המנהיג, שחיזבאללה רואה בו מקור סמכות דתי ופוליטי עליון.

החשיבות של מכתב חיזבאללה נובעת מכך שהארגון התיישר עם ניסיון המשטר להציג את המנהיג כנציגו של "האמאם הנעלם", אף שהחוקה משנת 1989 הפרידה בין ה"ולאית" (שליט דתי) ל"מרג'עית" (סמכות דתית עליונה), בניגוד לחוקה המקורית ממרץ 1979.

מינויו של עלי ח'אמנהאי

כזכור, עם מינויו, ח'אמנהאי, אביו של מוג'תבא, הוקפץ בן ליל ב-1989 מדרגת למדנות בינונית (חג'ת אל-אסלאם) לדרגת אייתוללה, וב-1994, הכריז על עצמו כמרג'ע תקליד (סמכות הלכתית בכירה).

כעת, נראה שמוג'תבא, שאינו חש בטוח דיו כדי להציג עצמו כאייתוללה, פועל בהדרגה להכרה בו כסמכות דתית בכירה בעוד כמה שנים, והמכתב של חיזבאללה הוא לבנה חשובה בדרך להשגת היעד הזה.

גם מכתב התשובה של מוג'תבא לחיזבאללה, שפורסם ב-26 ביולי, מעיד שהוא מבקש להציג רציפות מלאה עם מדיניות אביו. חשוב לציין כי עד כה, ההתכתבות הישירה בין מוג'תבא לבין אחד מארגוני מערך השלוחים של איראן התקיימה רק מול חיזבאללה, מה שמדגיש את מעמדו הייחודי בעיני המנהיג החדש.

מוג'תבא הדגיש שאיראן מוסיפה לראות בהגנה על חיזבאללה ובתמיכה בו מדיניות אסטרטגית, ושלמרות היחלשותו המשמעותית, היא מוסיפה לראות בו כ"חלוץ הקבוצות הג'יהאדיסטיות".

מוג'תבא אף ציין שהרפובליקה האסלאמית מחויבת לסעיף הראשון במזכר ההבנות, המחייב נסיגה ישראלית מלאה מלבנון, הגם שהיא אינה פועלת לפי שעה לאכוף זאת. בכך הבהיר שטהרן תמשיך להתערב בסוגיית הנשק של חיזבאללה ותוסיף לראות בארגון שחקן מרכזי בזירה הלבנונית, בניגוד לעמדתן של מדינת לבנון, ארה"ב ישראל שמבקשים לפרקו מנשקו.

לא פחות משמעותית הייתה מחויבותו האידאולוגית של מוג'תבא לדרך ההתנגדות. הוא שיבח את תושבי דרום לבנון על הקרבתם, קבע ש"לא נותרה דרך מלבד הג'האד וההתנגדות", והביע ביטחון מלא בכך שהאל יעניק בעתיד ניצחון נוסף למחנה ההתנגדות.

בכך אימץ כמעט במלואה את הרטוריקה שאפיינה את אביו במשך עשרות שנים, והעביר מסר ברור כי חילופי ההנהגה בטהראן אינם מלווים בשינוי אסטרטגי. בסיכומו של דבר, חילופי המכתבים בין חיזבאללה למוג'תבא ח'אמנהאי אינם אירוע סמלי, אלא נדבך חשוב בבניית הלגיטימיות הדתית והפוליטית של המנהיג החדש.

בעוד שבתוך איראן ניצב מוג'תבא בפני צומת בעייתית בשל הסתירה בין מינויו להגות השלטון, בשל הדיווחים באיראן שאביו לא תמך במינויו ובשל תדמיתו הציבורית הקיצונית, מחוץ לאיראן הוא זוכה לגיבוי פומבי מן הארגון החשוב ביותר בציר ההתנגדות.

מבחינת המשטר, שבועת האמונים של חזבאללה אינה רק הצהרת נאמנות אלא ניסיון להציג את מג'תבא כממשיך הבלעדי והלגיטימי של דרכו של אביו ח'אמנהאי וכמנהיג החדש של כלל מחנה ההתנגדות האזורי. תדמית זו אמורה להקנות לו יוקרה ולפצות, לפחות חלקית, על סימני השאלה סביב עצם מינויו למנהיג.

פורסם בישראל היום, בתאריך 11 אוגוסט 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.