ישראל נדרשת לגבש אסטרטגיה מקיפה למערכה עצימה נגד איראן. המערכה הזו עשויה לכלול נקודות שיא בהן תנסה איראן לפעול ישירות נגד ישראל. עם זאת, מסיבות שונות, טהראן תעדיף לשוב ולפעול באמצעות שלוחיה. אחת הסיבות המובהקות לכך, היא שפעילות ישירה נגד ישראל תסייע לגבש קואליציה אזורית נגד איראן, שמורכבת בעיקר מירדן ומצרים, ומגובה בידי ארה”ב, בריטניה וצרפת (כפי שפעלה אמש). הקואליציה הזו עשויה לעבור מדפוס פעולה הגנתי להתקפי, מכיוון שאיראן מאיימת לפעול נגד מי שתומך במאמצי ההגנה של ישראל. 

נראה שלישראל יש מרחב תמרון מסוים מול איראן, חרף הלחצים האמריקאים. ממשל ביידן מתנגד לפעולה רחבה שתסכן את האזור במלחמה אזורית. אך הבלגה מצד ישראל וארה”ב תתפרש ע”י איראן כהיתר לתקוף את בעלת בריתה, ישראל, בצורה ישירה, ואף שותפות אחרות של ארה”ב באזור (עליהן מאיימת איראן) מבלי לשלם על כך את המחיר.

יתר על כן, נראה כי עוד ארוכה הדרך מפריצתה של מלחמה מצד איראן נגד ישראל, וישראל יכולה לפעול נגד איראן באופן שלא ידרדר את האזור למלחמה. כך למשל, ישראל יכולה לנצל את המתקפה התקדימית האיראנית, כדי לתקוף בזמן הראוי והנוח מבחינתה, באופן קינטי את איראן, ובטהראן, שסובלת ממשבר לגיטימציה פנימי חריף והזכרון הקולקטיבי מההרס והחורבן של מלחמת איראן-עיראק (1988-1980) עודנו מהדהד, יחשבו פעמיים בטרם יממשו את איומיהם להחריף את המתקפה נגד ישראל.

גם נשק הסייבר שפתחה ישראל לאורך השנים עשוי לשרת אותה כדי להשיב לאיראן כגמולה ולפגוע בתשתיות חיונית שלה, במגרש שבו אין נטילות אחריות מובהקות. דוקטרינת הביטחון המעודכנת של ישראל תצטרך לכלול הבטים שונים, ובראשם אופן הפעילות הרצוי מול איראן, תיאום גובר עם ארה”ב בכל הקשור למאמצי סיכול תשתיות הכטב”מ, הטילאות והטרור באיראן ובאזור, חיזוק בניין הכוח בישראל כך שיהיה רלוונטי לאתגר שמציבה איראן, וסגירת פרצות שונות שמאפשרות לאיראן לבצע מתקפות סייבר ומאמצי השפעה בישראל.

פורסם במעריב, בתאריך 14.4.2024.