ישראל ציינה את יום העצמאות ה-77 שלה, כאשר העימות האסטרטגי עם איראן ברור ומתוח יותר מאי פעם. באמצעות חתרנות מתמדת והתערבות עמוקה, בעיקר בהובלת "כח קדס", איראן השקיעה במשך עשרות שנים במאמץ להתבסס ברחבי המזרח התיכון – כולל על גבולות ישראל – כדי להרחיב את עומק ההגנה האסטרטגי שלה.

הסרטון שפרסם חיזבאללה ב-2021, לאחר מות נשיא איראן רא'יסי בתאונת המסוק, בו הוא נראה מסייר באחד מבסיסי חיזבאללה בדרום לבנון בלווית סגן מפקד כח קדס דאז, מוחמד חג'אזי, ובכירי חיזבאללה, הוא אחת העדויות הקשות למציאות האבסורדית שבה התנהלה ישראל ערב המלחמה.

בעקבות טבח 7 באוקטובר וכניסת שש חזיתות הנתמכות על-ידי איראן למעגל הלחימה, ישראל עדכנה את דוקטרינת הביטחון הלאומי שלה. בחלוף כשנה וחצי למלחמה, תוצאות השינוי ניכרות בבירור: נוכחות צבאית מתמשכת בסוריה, נסיגה חלקית מלבנון המלווה בתקיפות יומיומיות נגד חיזבאללה, פעילות סיכול נגד קיני הטרור בשומרון, ותמרון צבאי מתמשך בעזה. המכה הקשה שהונחתה על חיזבאללה – שכללה חיסול רוב מוחלט של חברי מועצת הג'יהאד של הארגון, בראשות נסראללה – היא גם תוצאה ישירה של השינוי האסטרטגי הזה.

שינוי מאזן הכוחות: איראן נסוגה תחת הלחץ הישראלי

מעורבותה הישירה של איראן במלחמה לאחר חיסולו באפריל 2024 של מוחמד רזא זאהדי, מפקד כוח קודס בסוריה ובלבנון, הפכה אותה לחשופה לתגובה ישראלית. טהרן עדיין מתאוששת מהמכה הקטלנית ותקדימית שהונחתה עליה באוקטובר 2024. אמנם המו"מ בינה לארה"ב שחק, לפי שעה, את המומנטום נגד איראן, אך חששה הכן ממתקפה נגדה בולט לעין כל.

בהתאם לחשש הזה, השתמש חמינאי לאחרונה בנאומו באמאם חסן, סמל הפשרה והכניעה בשיעה, כדי לאותת על נכונותו להתגמש בסוגיית הגרעין כדי להגיע להסכם עם ארה"ב. חמינאי הדגיש בנאומו שמדובר בנסיגה זמנית, ותועמלניו ושופריו השונים הדגישו, מתוך ניסיון לשמר את תדמיתה, שמדובר דווקא במהלך שמשקף עוצמה ושאיראן תוסיף לשמש ראש המחנה המתנגד לארה"ב.

התמוטטות חומת המגן האסטרטגית, שאיראן השקיעה עשרות שנים בבנייתה יצרה כעת קונצנזוס נדיר בצמרת הפוליטית האיראנית בדבר הצורך בהסכם גרעין. אך במציאות החדשה הזו, גם הגבלת השיחות לנושא הגרעיני בלבד עלולה לסכן את איראן, משום שתעניק לישראל לגיטימציה להמשיך ולפגוע בכוח קודס ואף להגביר את הלחץ הישיר על איראן עצמה.

הדרך להמשך המאבק באיראן

על ישראל להפעיל לחץ מרבי על טראמפ לדחות את דרישתה הבלתי לגיטימית של איראן להעשרת אורניום בשטחה. הנהגת איראן, בראשות ח'אמנהאי, נותרה מחויבת לחזון השמדת ישראל – ואף קוראת לטבח מתוחכם ואכזרי יותר.

בפברואר 2018, הבכיר האיראני חוסין אמיר עבדאללהיאן ששימש בהמשך כשר החוץ בממשלת ראיסי ונהרג עימו בתאונת המסוק במאי 2024, התבטא שלאיראן יש תוכנית אופרטיבית להשמדת ישראל תוך 25 שנה, בהתאם להנחיית ח'אמנהאי. כשחמאס התניע את מתקפת 7 באוקטובר, הוא שיבש לפיכך את התוכנית האיראנית כיוון שלא היה מתואם לחלוטין עם טהרן.

מאז פרוץ המלחמה, וביתר שאת לאחר המכה שספג חמאס, איראן קוראת להפסקת המלחמה. אולם מטרתה היא להציל את חמאס, ולהתניע מחדש את תוכניתה האופרטיבית להשמדת ישראל, לאחר שתשקם את מערך השלוחים שלה, ובעיתוי שהיא תקבע.