ביום שבו ישראל חוגגת את יום ירושלים ומציינת את היום שבו שבה ירושלים, בירת ממלכת דוד, לריבונות יהודית מלאה לאחר אלפיים שנה, חשוב לזכור את השאיפה האיראנית להשמיד את ישראל ו"לשחרר" את ירושלים, ובמרכזה את מסגד אל-אקצא. טהראן איננה מסתירה את השאיפה הזו, שהשתקפה היטב בפוסטר פרובוקטיבי שפרסמה לשכת ח'אמנהאי במאי 2020 תחת הכותרת המטרידה "הפתרון הסופי", הלקוחה מהלקסיקון של גרמניה הנאצית.

הפוסטר מציג מחבלים של מליציות שונות שנתמכות בידי כח קדס נפגשים בירושלים, נשקיהם על כתפיהם, לאחר שהצליחו להשמיד את ישראל. ניתן לזהות בפוסטר פעילי חיזבאללה, חמאס, פאטמיון וכן פעילי מליציות שיעיות עיראקיות אוחזים בתמונותיו של ג'מאל אבו אל-מוהנדס, מפקד כתאא'ב חיזבאללה, שחוסל ביחד עם קאסם סולימאני בינואר 2020. כלל המחבלים האלו פועלים בהשראת ח'מיני, ח'אמנהאי, סולימאני, אבו אל-מהנדס, אחמד יאסין ועמאד מוע'ניה, שתמונותיהם מעטרות את רכביהם.

במאי 2021 כשנה לאחר פרסום הפוסטר ע"י לשכת ח'אמנהאי, הציב נסראללה את המשוואה לפיה "פגיעה" בירושלים מצד ישראל תוביל למלחמה אזורית. בנאומו ימים ספורים לאחר תום "שומר החומות", הוא הכריז על כוונתו להצטרף בעתיד למערכה רב זירתית נגד ישראל, תחת ההצדקה של ההקשר הדתי־סמלי הטעון של מסגד אל־אקצא וירושלים: "הישראלים צריכים להבין שמי שפוגע בקודשי האסלאם, לא יתמודד רק עם ההתנגדות של עזה".

הוא המשיך ואמר: "המשוואה החדשה לאחר העימות האחרון היא שמי שפוגע בירושלים ובמסגד אל־אקצא, יתמודד עם התנגדות מזויינת כוללת. עזה הפתיעה את עמיתיה ואת האויב בהחלטתה לצאת למערכה כתגובה למהלכי הכיבוש בירושלים. ההתפתחות ההיסטורית במערכת 'חרב ירושלים' היא שעזה נכנסה למערכה כדי להגן על ירושלים ולא במטרה להגן על עזה".

הפוסטר של לשכת ח'אמנהאי אינו תעתוע שווא ואינו מקרי. בנאומו בנובמבר 2023, כחודש ומחצה לאחר פרוץ המלחמה הנוכחית, קרא מפקד משמרות המהפכה, חוסין סלאמי, לשחזר את מתקפת הטבח הרצחנית מהשבעה באוקטובר, אך הפעם בצורה משוכללת יותר, ממזרח, מדרום ומצפון, כדי להשמיד את ישראל.

במשך עשרות שנים צועקים בכירי המשטר האסלאמי באיראן ב"יום ירושלים העולמי" (שטבע ח'מיני ביום שישי האחרון לחודש רמדאן) וכן בעזה, בביירות, בבגדאד, בצנעא ובמקומות נוספים את הסיסמא "מוות לישראל". מתקפת חמאס הרצחנית ב-7 באוקטובר שמשה אינדיקציה חד משמעית, למי שהיה עדיין זקוק לכך, שחובה להתייחס במלוא הרצינות לאיומים שמשמיעים אויבי ישראל.

ואם לא די בכך, הוכח שטהראן מעצבת לפחות בשבע השנים האחרונות תוכנית אופרטיבית להשמדת ישראל. ב-2018, הצהיר הבכיר האיראני, חוסין אמיר עבדאללהיאן (שימש בהמשך שר החוץ בממשלת רא'יסי ונהרג עמו בתאונת המסוק ב-2024), שלטהראן יש תוכנית אופרטיבית ליישום הוראת ח'אמנהאי מ-2015 להשמיד את ישראל בתוך 25 שנה.

לצד ההתמודדות מול האתגר הגרעיני שמציגה טהראן, ישראל חייבת להתייחס ברצינות גם לאיום האיראני להשמידה באמצעות מתקפת טבח נרחבת. כזכור, בנאומו בפני אלפי תומכיו בעזה ב-17 בדצמבר 2022, הצהיר מנהיג חמאס דאז יחיא סינוואר על המתווה המדויק שבו תתבצע כעבור כשנה לאחר מכן מתקפת הטבח. סינוואר הכריז: "אנחנו נבוא אליכם, בעזרת אללה, במבול שואג. אנחנו נבוא אליכם עם כמויות רקטות בלתי נגמרות, אנחנו נבוא אליכם עם מבול חסר גבולות של חיילים, אנחנו נבוא אליכם עם מיליונים מבני עמנו, בצורה שתחזור על עצמה".

נהיר לפיכך, שעל ישראל להתייחס במלוא חומרת הרצינות לקריאת סלאמי לבצע מתקפת טבח נרחבת ומשוכללת יותר כדי להשמיד את ישראל. זאת במיוחד לאחר שלפי המדווח, חוגים בטהראן בקשו לקדם במהלך המלחמה פלישות קרקעיות מסוריה (לפני הדחת אסד) ומירדן.

על ישראל לפעול לשלילת היכולות ולשחיקת המוטיבציה של אויביה לממש את האיום הזה, באמצעות קידום מדיניות התקפית שיטתית שתפגע ביעילות במשטר באיראן ובעלי בריתו באזור. במקביל, יש צורך מובהק להשלים את הקמת הגבול עם ירדן, ולשאוף לנצל הזדמנויות מדיניות באזור, כדי למנוע מאיראן להתבסס ולקדם דריסת רגל משמעותית סביבה. הזדמנויות אלו עשויות לקום בזכות השינויים המשמעותיים באזור, ובראשם הדחת משטר אסד בסוריה והיחלשות מעמדו וכוחו של חיזבאללה בלבנון.

לצד זאת, אחד הלקחים המרכזיים העולים מהמלחמה הנוכחית הוא הצורך הדחוף של ישראל לחזק את עצמאותה הביטחונית באמצעות פיתוח תעשייה צבאית מקומית מתקדמת. התלות במערכות נשק, תחמושת ואמצעי לחימה המגיעים ממדינות זרות, ובפרט מארה"ב, מציבה את ישראל לעיתים בעמדה פגיעה, הנאלצת להמתין לאספקות או להתמודד עם אילוצים הנובעים משיקולים פוליטיים שאינם תמיד עולים בקנה אחד עם האינטרס הביטחוני הלאומי שלה.

על ישראל לפעול ליצירת עומק תעשייתי וטכנולוגי עצמאי, שיאפשר לה מענה מהיר, מדויק וריבוני לאיומים ביטחוניים – מתוך שיקול אסטרטגי ברור של שמירה על ביטחון אזרחיה, גם כאשר הדבר מצריך קבלת החלטות שאינן תלויות באישור או תמיכה חיצונית.

פורסם במעריב, בתאריך 26 במאי, 2025