במהלך כל השנים מאז 2007 פעלה הנהגת חמאס מרצועת עזה ובעיקר מחו"ל לחיזוק תשתית הטרור של הארגון בשטחי הרשות הפלסטינית באיו"שׁ, ולא פסקה מלאתגר את הרשות הפלסטינית ואת ישראל. חמאס הובילה, בעיקר בצפון השומרון, את הרעיון של שיתוף פעולה בין ארגוני הטרור כדי להגביר את הטרור נגד ישראל, להחליש את הרשות ולבנות את מעמדה ככוח מוביל, שיוכל להשלים את מלאכת ההשתלטות על הרשות הפלסטינית. הארגון רשם כמה הצלחות סמליות בולטות, אך מאז מרץ 2022, עת פרץ גל הטרור האחרון בעקבות שני פיגועים רצחניים שבוצעו על ידי ערבים ישראלים בשטח ישראל, וביתר שאת מאז מבצע בית וגן ובעיקר לאחר מתקפת 7 באוקטובר, נחלש הארגון. מנהיגו ההיסטורי צאלח אל-ערורי, שפעל מטורקיה ומלבנון, חוסל ותשתיות הארגון פורקו ברובן, בעיקר לאחר השתלטות צה"ל על חלק ממחנות הפליטים בשומרון – שכם, ג'נין, טולכרם וקלקיליה.

התכנית של חמאס לשמירה על השלטון ביום שאחרי

במהלך 20 השנים מאז הניצחון בבחירות ובעיקר מאז יוני 2007, ההשתלטות על רצועת עזה, ידע הארגון כמה הישגים חשובים מבחינתו, שסייעו לו לבסס תמיכה בקרב הציבור הפלסטיני. מתקפת 7 באוקטובר העצימה מאוד את התמיכה הציבורית בארגון ויחיא סינוואר אף הפך בעיני רבים בקרב הפלסטינים לממשיכו של סלאח א-דין האגדי. התמיכה הציבורית הגדולה בחמאס בעקבות 7 באוקטובר נשחקה, אך חמאס עדיין פופולרית יותר מהפתח בקרב הפלסטינים ויותר ממחצית הציבור הפלסטיני בכללותו עדיין תומך במתקפת 7 באוקטובר.

למרות השחיקה במעמדה של חמאס בקרב הציבור הפלסטיני ולמרות ביקורת ומחאה, בהיקפים לא מרשימים יש לציין, ולמרות האסון הנורא שהביאה על רצועת עזה ועל תושביה, חמאס אינה מתכוונת להיעלם מהזירה. הסכמתה להעביר את הסמכויות השלטוניות האזרחיות לממשלת המומחים שהוקמה, אין פירושה ויתור על כוחה הצבאי ועל השפעתה האמיתית על כל מה שיקרה ברצועת עזה. חמאס רואה למול עיניה את מודל חיזבאללה, נכונה לכופף ראש, לכאורה, בכל הנוגע לסמכויות השלטוניות האזרחיות ולוותר עליהן, אך מסרבת להתפרק מנשקה. כל אימת שחמאס תיוותר כישות צבאית מאורגנת, היא תהיה הגורם שישפיע יותר מכול גורם אחר על התנהלות הרצועה, ללא קשר לזהותו אותו גורם.