פרופ' קובי מיכאל: המסמך כולו כתוב ברוח אתוס ההתנגדות, ולא ברוח של שינוי. אין בו שום דבר שמרמז על נכונות לפשרה היסטורית, להפך. מקדשים שם שוב את זכות השיבה, מדברים על המשך המאבק עד לשחרור פלסטין, בלי להגדיר בכלל מהם גבולות פלסטין, ומשתמשים כלפי ישראל במונחים כמו 'ג'נוסייד', 'טיהור אתני' ו'אפרטהייד' – בלי להזכיר את שמה. זה לא מסמך שמכשיר תודעה של שלום. זה מסמך שמנציח תודעה של מאבק.

הוועדה שניסחה את הטיוטה מונתה על ידי עבאס עצמו. היא כוללת משפטנים, אקדמאים ואנשים שמילאו בעבר תפקידים ברשות הפלסטינית, אולם גם כאן בולט הפער בין ההצהרות למציאות. הם מדברים שוב ושוב על דמוקרטיה, חירויות וזכויות נשים, אבל מתוך 17 חברי ועדה יש רק שתי נשים. זו אולי דוגמה אנקדוטית, אבל היא ממחישה היטב את הפער בין הדיבורים לבין מה שקורה בפועל.

הראיון המלא פורסם במגזין אפוק, בתאריך 15 במרץ 2026.