הלחימה בעזה ממשיכה לגבות מחירים מטובי בנינו הגיבורים. אך לפני שבוע, התבשרנו על שחרור ארבעת החטופים במבצע גבורה של צה”ל, ימ”מ ושב”כ – והנה, אנו מתבשרים בשורת איוב על נפילת שמונה לוחמים ברפיח. תקומתו של העם היהודי בארצו, מערבת שמחה, עצב וכאב, אולם אין באובדן הקשה הזה כדי לבלבל ולהסיט אותנו מהמטרה.

לאחר חודשי שיהוי רבים, החל צה”ל לפעול במרחב רפיח ובציר פילדלפי ועוד המלאכה מרובה. הריסון שמטיל עלינו הממשל האמריקני, לצד חוסר נחישות ההנהגה המדינית והצבאית לסיים בנחישות ובמהירות את המלאכה בעזה, הובילו להמתנה חסרת פשר.

אם בהתחלה יכלה ארצות הברית לטעון שהיא מעכבת את הפעולה ברפיח בשל דאגתה ההומניטרית, הרי שזו איננה רלוונטית יותר לאחר שברפיח וסביבתה נותרו כ-30 אלף איש בלבד וכל האוכלוסייה התפנתה למרחבי מחסות אותם אישר צה”ל. זאת על אף דבריה ההזויים של סגנית הנשיאה קמלה האריס שטענה (בסוף מרץ 2024) שהיא “בחנה את המפות” וראתה שאין בעזה מקום שמאפשר את פינוי האוכלוסייה. למרות “הניתוח” של האריס, היה זה אחד ממבצעי פינוי האוכלוסייה המהירים והאפקטיביים ביותר. למרות זאת, נדמה שארה”ב ממשיכה להטיל רסנים על ישראל ומעכבת את הפעולה.

עתה מגיעה ישראל לרגע של אמת, כשהיא נדרשת לקבל החלטה לגבי המשך המלחמה. חמאס, שדחה את עסקת החטופים האחרונה, נשען על הבנתו שמצבה האסטרטגי של ישראל יילך ויחמיר, עד שהיא תיאלץ לקבל את דרישותיו המלאות. הצפון דוחק, איראן דוהרת לגרעין, ואין לישראל זמן לבזבז.

לכן, ממשלת ישראל נדרשת כעת להורות לצה”ל לגייס את כל המשאבים הנדרשים, ובכלל זה את כל סדר הכוחות הנדרש בסדיר ובמילואים, לעצור את כל ההכשרות ולהסיט כל מה שניתן ללחימה בעזה, זאת כדי לרכז מאמץ מלא להשלמת המשימה בלוח זמנים מיידי. אין לקבל יותר תירוצים של סד”כ חסר.

מצדו של צה”ל, יש לפעול בהתאם לעקרונות המלחמה, מתוך ההבנה שלוח הזמנים שיש לנו הוא מצומצם ביותר. סד הזמנים שבו נמצאת ישראל הינו חמור ואל לנו להשהות יותר את הפעולה או לבצעה בהססנות. צה”ל נדרש לרכז מאמץ בכל קיני ההתנגדות האחרונים ברצועה, לפעול כפי שכל צבא מקצועי היה פועל מול מרחב רווי אמצעי לחימה מעל ומתחת לקרקע, מול ארגון טרור שמנסה להסתתר מאחורי אזרחים.