רות וסרמן לנדה 
במסגרת האתגרים העומדים כיום בפני מדינת ישראל במישור הגיאו-אסטרטגי, אין ספק שיש חשיבות רבה לגיוס המוחות הטובים ביותר במדינה לטובת חשיבה אסטרטגית, השפעה ופעילות במעגלים המדיניים-ביטחוניים.
מתוך אותו "סל" של מוחות יצירתיים ומצוינים הקיימים במדינה, ברור שאין כל היגיון שלא להרחיב את המעגל גם לנשים, המהוות חלק גדול מאוד מהאוכלוסייה. הגבלת שילובן בתחומי המפתח הללו מצמצמת באופן אוטומטי – וחסר היגיון – את המאגר שממנו ניתן לבחור את הטובים ביותר.
יתרה מזו, ככל שיהיה ריבוי דעות, גיוון בגישות ופרספקטיבות יוצאות דופן, כך יתרחבו יכולת הניתוח והאפשרות להציע דרכי פעולה שונות למתן המענים הטובים ביותר. מתיחת גבולות היצירתיות, הניתוח, החשיבה והבנתם של מצבים שונים אינה פריבילגיה שמדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה לוותר עליה. הצורך בחשיבה מסוג "היפכא מסתברא", שנועדה לאתגר כל קונספציה בכל יום ובכל רגע נתון, הוא הכרח עבור המדינה והעם.