הזירה הצפונית

האסטרטגיה של טהראן ברורה – מלחמת התשה רב-זירתית • בלי שליטה בשטח מדרום לליטני, כל הסכם יישאר על הנייר.

האיגרת של מוג'תבא חושפת את הצורך ההדדי והקיומי של השניים זה בזה • חיזבאללה זקוק לחסות האידיאולוגית והכלכלית של טהרן, בעוד חמינאי נשען על ארגון הטרור כדי להוכיח את כשירותו מול יריבים מבית.

יש לפגוע באופן נרחב בחיזבאללה ולהקים אזור חיץ עד הליטאני, אך לא על חשבון המאמץ להקרסת המשטר האיראני.

מבוא המציאות הביטחונית הנוכחית מחייבת נטישה של תפיסת ה"קו" (הגבול הבינלאומי) לטובת תפיסת "מרחב" עמוקה. ההסתמכות על הרתעה או נוכחות סטטית קרסה ב-7 באוקטובר, ועל ישראל לעבור להגנה אקטיבית המבוססת …

הרובע שבו מסתתרים בכירי חיזבאללה הוא אזור ענק, שכמעט חמישית מאוכלוסיית לבנון מתגוררת בו. כך נראה המעוז של ארגון הטרור השיעי.

במקום מתווכים בינלאומיים והסדרים זמניים – ישראל צריכה להציב יעד מדיני ברור המלווה את פעילותה הצבאית.

מה יש לחיזבאללה עוד למכור (הרבה), למה התעכב המבצע בלבנון, הכלום שעושה ממשלת לבנון ומה היא צריכה ללמוד מנשיא סוריה: את המערכה נגד חיזבאללה חייבים לסיים רק בדרך אחת.

עד מלחמת ששת הימים חיו יישובי הגליל תחת ירי מתמשך מן המדרונות הסוריים | רמת הגולן נהנית מיציבות הרתעתית ממושכת מאז 1974 | חמישים שנות יציבות יחסית בגולן מול ארבעה עשורים של עימות בלבנון אינן מקריות.

חיזבאללה בחר לפתוח חזית נוספת כדי לסייע לאיראן, אך מצא מולו צה"ל נחוש וסביבה שהפנתה לו עורף • מהיחלשות משטר האייתוללות, דרך ההתנערות של אמל ועד לניתוק נתיבי ההברחה על ידי שלטון א-שרע בסוריה – כל התנאים הבשילו לשינוי טקטוני בצפון • כעת המטרה ברורה: פירוק סופי של המבצר האיראני ופתיחת צוהר היסטורי ללבנון חדשה.

הטריגר האיראני הוא מנוף אפשרי מבחינת "המפקד הסורר". הארגון מתמודד עם משבר מנהיגותי מתמשך לצד שחיקה ניכרת בדרג הפיקודי.