הזירה הצפונית

חיזבאללה פועל מול מערכות ההגנה הישראליות באופן דומה לזה שבו פועלים הרוסים באוקראינה. מול איום הכטב”מים – על ישראל להסיק את המסקנות המתבקשות מהמלחמה באירופה.

המאזן של חיזבאללה הוא מעורב – הארגון המחיש את עוצמתו, אך לא הצליח למנוע מישראל את תוכניותיה.

על הדרג המדיני לצמצם ככל הניתן את אי הודאות, להסיר את הספקות ביחס לתוחלת הלחימה ולשרטט דרך ברורה להשגת המטרות בעזה ובצפון.

המערך הכלכלי של חיזבאללה מהווה גורם קריטי בהתפתחות הארגון ומעמדו בלבנון, ולכן הוא חיוני מאוד עבור המערך הצבאי והפוליטי של הארגון.

אסור לישראל לקבל פשרה מול החיזבאללה הדומה להפסקת האש מול מצרים לאחר מלחמת ההתשה, אלא על ישראל לנקוט ביוזמה להכרעת האויב.

ניתוח ביניים של ההישגים בהם מתפאר חיזבאללה מצביע על מצוקתו ועל הקלפים המעטים שהוא יכול להתהדר בהם בתקופה הזו.

הדילמות הכרוכות בהתמקדות ב”מדינת לבנון” או בחיזבאללה כנושאים באחריות לעימות עם ישראל.

מאז שנות ה־80 מקדמת איראן מסע טרור נגד ארה”ב כעוגן מרכזי בשאיפתה להשיג הגמוניה אזורית • למרות זאת, סימנים רבים מעידים שממשל ביידן לא יחרוג ממדיניותו, ולא יכה באיראן.

חיסול בכיר חמאס סאלח עארורי מעלה שוב את סוגיית הכדאיות של הסיכולים הממוקדים • האם מדובר בכלי שהוכיח את עצמו במאבק העיקש מול הטרור, ומה הן מטרותיו?

הרצח של מאיר תמרי ליד חרמש הוא ביטוי נוסף למגבלות של מדיניות סיכול הטרור שישראל נוקטת בשומרון. במוקד האסטרטגיה הנוכחית עומד מאמץ מודיעיני ומבצעי מתמשך ומרשים, המתבטא בגיחות קצרות לערים …