המזרח התיכון

ככל שנתקרב לבחירות בישראל ובארה"ב, איראן ושלוחותיה תגדלנה את הפעולות הצבאיות במטרה לגרור את ירושלים ו-וושינגטון למערכה שמטרתה פגיעה פוליטית בבית | על ישראל להפוך את המשוואה, ולקבוע את סדר היום המדיני.

הפניית הגב האמריקנית לכורדים הביאה לנפילתם בסוריה, ובעיראק הם חוששים משידור חוזר | כיצד המדיניות הזו, שמוביל השגריר תום ברק, צריכה לשמש תמרור אזהרה גם לישראל ולדרוזים?

ללא קווים אדומים ברורים בסוריה ובמזרח הים התיכון, ישראל עלולה למצוא טנקים טורקיים ברמת הגולן וספינות מלחמה מול חופיה | מול שאיפותיו של ארדואן נדרשת מדיניות יוזמת ותקיפה.

כמאמר הפתגם הערבי, מהלכי ישראל השבוע בסוריה ובעזה מבהירים טוב מכל מסר דיפלומטי את נחישותה ואת הקווים האדומים שהציבה | את השדר קולטים בטהרן, בביירות ובאנקרה – וגם בוושינגטון.

נדרשת לא רק היערכות צבאית, אלא גם יוזמה אזורית שתהפוך את מסדרון IMEC לתשתית חיונית לביטחון ולמסחר בין הודו לאירופה.

מצרים, טורקיה, קטאר ופקיסטן הן מרכזי כוח המבקשים לעצב מחדש את עזה, את ההסדר עם איראן ואת מעמדה האזורי של ישראל

ברית סעודיה–טורקיה–פקיסטן אינה רק תוצאה של היחלשות איראן. היא עשויה להיות גם אחת הסיבות לכך שוושינגטון תעדיף לעצור לפני ריסוקו המוחלט של משטר האייתוללות.

ראש הממשלה החדש בבגדד נאלץ, בדומה לקודמיו, לתמרן בין איראן לארה"ב – והמלחמה רק החריפה את המצב. מתקפות הכטב"מים שיצאו משטח עיראק בימים האחרונים מאיימות להעיב על מאמציו לקידום מעמדה האזורי של ארצו.

אחרי 7 באוקטובר ישראל יודעת מה קורה כשמבלבלים בין כוונות זמניות ליכולות צבאיות קבועות. אירופה צריכה ללמוד את הלקח לפני שיהיה מאוחר מדי.

כשגורל חופש הפעולה של צה"ל בלבנון, בעזה ובאיראן עומד על הפרק – הפגישה עם נשיא ארה"ב עלולה לסבך את מצבה האסטרטגי של ישראל עוד יותר • ברקע, טורקיה מאיימת לממש את חזונה לציר סוני חדש וסיוע של טראמפ עלול לשנות את מאזן הכוחות באזור.