הזירה הבין לאומית

מהחזית בדונבאס לציר טהרן-דמשק: עימות אירופי שמגדיר מחדש את כללי המשחק האזוריים והעולמיים.

כל זמן שהדלת לפתרון מדיני תישאר פתוחה בפניו, המשטר האיראני יראה בכך פתח הצלה מפני נפילתו ולא יגמיש את עמדותיו הגדרת יעדי המלחמה באיראן תהיה ההחלטה החשובה ביותר שטראמפ יצטרך לקבל אם יחליט לממש את האופציה הצבאית כל הסכם הוא חבל הצלה למשטר.

שורשי המשבר בין אירופה לארה"ב אינם מדיניות פוליטית, אלא מהות המוסר ומקור ערכיו | כדאי לכנס פורום של מומחים שיציעו בסיס ערכי משותף לברית דמוקרטית יציבה שאינה תלויה ברוב משתנה או ברצון פוליטי חולף.

עקרונות מדיניות, תשתית וביטחון להשתלבות ישראל בציר הסחר האזורי החדש

ראש ממשלת יפן סנאה טאקאיצ׳י הימרה על בחירות בזק וזכתה ברוב מוחלט • מפלגת האופוזיציה הגדולה, ברית הרפורמה המרכזית, איבדה כמחצית ממושביה, גם הימין הקיצוני של סנסייטו לא הצליח לפרוץ • הניצחון יאפשר לטאקאיצ׳י לקדם את מדיניותה הכלכלית ולחזק את מעמד יפן מול ארה״ב וסין – ועשוי להחזיר את היחסים הבילטרליים עם ישראל לקדמותם.

הסכנה העיקרית בקיומן של השיחות היא משיכת זמן והקהיית האיום הצבאי האמריקני | ישראל צריכה לדרוש את הכנסת תכנית הטילים למסגרת הדיונים ולהבהיר שבכל מקרה היא לא תשלים גם עם קיומו של איום זה | אסור לסכן את הישגי המלחמה ברצועת עזה.

ערעור הסדר המשפטי הבינלאומי על ידי טראמפ הוא הזדמנות אסטרטגית לישראל מול לוחמת המשפט המתנהלת נגדה.

המוכנות המבצעית של ארה"ב נשלמת, הלחץ על המשטר גובר והלגיטימיות שלו נסדקת ישראל חייבת להניח שאיראן ושלוחיה יתקפו אותה במקביל, שב"כ מוכרח לוודא שאין בקרבנו עוד סייענים של איראן, שהנזק מהם במלחמה עלול להיות בלתי נסבל.

במקום דיפלומטיה קלאסית, טראמפ מקדם סדר עולמי המבוסס על מסדרונות סחר, אבטחת שרשראות אספקה ושליטה באנרגיה. בעוד אירופה חוששת מפגיעה במוסדות הבינלאומיים, המועצה היא למעשה זרוע ביצועית עסקית שנועדה לבצר את החוסן הכלכלי האמריקני מול סין ורוסיה.

המאבק על גרינלנד מסמן את חזרת הגאו-פוליטיקה הקשוחה. מה הוא מלמד על סדרי העדיפויות של וושינגטון – וההזדמנויות של ישראל?