הזירה הצפונית

המחאה באיראן משקפת משבר שישפיע לא רק על התנהלות המשטר, אלא גם על עתיד חיזבאללה בלבנון • אם טראמפ יממש את איומיו ויתקוף את איראן, חיזבאללה לא יוכל להצטרף למאמץ האיראני להשיב במתקפות.

ישראל מוכרחה לשמור על האינטרסים הביטחוניים שלה בדיונים עם דמשק | בעולם שבו הכאוס שולט בזירה הבינלאומית, ובוודאי לאחר 7 באוקטובר, אסור לנו לקחת סיכונים מיותרים.

הודאתו של מזכ"ל חזבאללה נעים קאסם אודות המעורבות הצבאית העמוקה של ארגונו בזירה התימנית משקפת את חוסר התיאום ההדוק בינו לאיראן ואת כישוריו הפוליטיים המוגבלים; הודאתו גם מחדדת את האינטרסים המשותפים של סעודיב, מדינת לבנון, ישראל, וארה"ב למנוע לפרק את חיזבאללה מנשקו; שלוש השנים שנותרו לממשל טראמפ הם חלון זמנים שעל ישראל לנצל היטב גם בהקשר הזה.

המסרים שמעבירה ארה"ב מעידים על מורת רוח מהפעילות הצבאית של ישראל במדינה הסמוכה | האינטרסים הסותרים של ישראל והסורים מחייבים עמידה על המשמר, אך מקבלי ההחלטות מוכרחים לכלכל את צעדיהם בזהירות.

חיזבאללה עשוי להבליג על חיסול מפקדו הבכיר, כדי להמשיך בהתעצמות ארוכת טווח ולהכשיר את הדור השיעי הצעיר. כדי להביס את הארגון, לא יהיה די במהלומות צבאיות.

התקיפה היא הישג מודיעיני ומבצעי שהתרחש למרות הלקחים שהופקו באירגון הטרור חמאס וחיזבאללה אינם בעמדות כוח שמאפשרות לכבול את ידיה של ישראל. מערכת הביטחון צריכה לגלות זהירות מיוחדת מתרחיש של חטיפה.

התקיפה בדאחייה נגד רמטכ"ל חיזבאללה היא עדות ברורה למצוקה של ארגון הטרור • בחיזבאללה ניסו לפייס את הבייס, שניזוק קשה במלחמה, לקדם נרטיב של ניצחון ולפצות כלכלית את מי שנפגע • במסגרת הניסיון הזה צמרת ארגון הטרור בחרה לאמץ הכלה מול המתקפות הישראליות • כעת, אחרי הסיכול, מתעורר ויכוח בצמרת: האם להסתכן בתגובה או להבליג?

התקיפות בלבנון ובעזה תופסות את חמאס וחיזבאללה בעמדות כוח שלא מאפשרות להן לכבול את ידיה של ישראל. מערכת הביטחון צריכה לגלות זהירות מיוחדת מתרחיש של חטיפה.

מאחורי ההצהרות הלוחמניות, מסתתר ארגון שנמצא בשפל • עם זאת, האיראנים דואגים לחבק ולממן את הזרוע הכי חשובה שלהם באזור • ההכרעה תצטרך להיעשות בזירה נוספת.

חיזבאללה משקם את מערכיו, הממשלה בביירות נרתעת מהעימות שאולי כרוך בפירוקו מנשק, וישראל ניצבת בפני הכרעה אסטרטגית.