דוד מ' וינברג 
דוד מ' וינברג 
מאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הביא שלום מקיף למזרח התיכון – שהחל בשחרור החטופים הישראלים מידי חמאס – נותרו רק כמה פרטים קטנים להסדיר.
אחד מהם: מה עושים עם כל ספינות הטרור? הכוונה לספינות ה“משט” שנשארו מאחור, אותן השאירו אנרכיסטים, אנטישמים ופעילי פרו-חמאס קיצוניים שניסו לפרוץ את המצור הימי ההכרחי של ישראל על רצועת עזה.
זוכרים את ה“מאווי מרמרה”? הספינה ההיא הובילה בשנת 2010 את הניסיון הטורקי (כביכול) להאיר את הצרכים ההומניטריים בעזה. בפועל, “משט החירות לעזה”, שעמד מאחוריו ארגון הטרור התורכי “הקרן לזכויות אדם וסיוע הומניטרי” (IHH), לא היה אלא התקפה אלימה על ישראל, שנועדה לחזק את חמאס.
מאז, נאלצה ישראל להתמודד עם “משטים” דומים – עמוסים פעילים עוינים ומעט מאוד סיוע אמיתי – בשנים 2011, 2015, 2016, 2018, וגם השנה. בניסיון האחרון לפרוץ לעזה בשם התמיכה בחמאס השתתפו למעלה מ-50 ספינות, שכולן יורטו בשבוע שעבר על ידי חיל הים הישראלי. הצי המקרטע של תומכי הטרור הגיע מאלג'יריה, יוון, איטליה, לוב, ספרד ותוניסיה, עם משתתפים מ-16 מדינות “אוהבות שלום” כמו אירלנד, פורטוגל, דרום אפריקה, שוודיה וונצואלה.
את הפעילים האנטי-ישראליים הזדוניים היה קל לגרש – אף שניתן היה בהחלט לשקול לכלוא את כולם באשמת פשע ולזרוק את המפתח.
הבעיה הקשה יותר היא מה לעשות עם כל אותן “ספינות תקיפה הומניטריות”. ישראל לא זקוקה לסירות המטרידות הללו שיציפו את נמלי הים שלה, ואין שום סיבה להחזיר את הספינות למפעיליהן ובעליהן המרושעים.
אז אחרי שנחזיר את החטופים הביתה, ולפני שצה"ל יתחיל בנסיגות גדולות מעזה או שייחתמו הסכמי שלום אזוריים רחבים יותר – הגיע הזמן לגבות מחיר קטן מהשחקנים המרושעים שבחוץ. הנה עשר הצעות ענייניות ונוקבות למה שישראל יכולה לעשות עם ספינות הטרור.
1. להעמיס את הספינות בציוד הומניטרי (ואולי גם בכמה כלי נשק) לטובת הארמנים הנרדפים והכורדים המדוכאים, ולהפליג לעבר חופי מדינתם המדכאת – טורקיה. בנמלי מרסין, מרמריס ואנטליה נפרוק כיסאות גלגלים, פלסטרים, שוקולדים, צעצועי תינוקות, קליעים, קלעים, מסורים חשמליים, סכינים ושאר “תרומות” מאזרחים ישראלים אוהבי שלום. במקביל, נקים בכל עיר תערוכה נודדת על רצח העם הארמני ועל זכותם הטבעית של הכורדים למדינה עצמאית.
2. לקרוא לספינות בשמות החטופים הישראלים שהוחזקו שנתיים בשבי הברברי של חמאס בעזה, ואז להעמיס עליהן מאות מחבלי חמאס הכלואים בישראל. (גם אחרי העסקאות הצפויות, יישארו עוד רבים – כולל פושעי נוח'בה הנאציים של 7 באוקטובר.) נגרור את הספינות אל חופי קטאר וטורקיה, נשמור עליהן היטב – בלי אוכל ובלי ביקורי הצלב האדום – ונודיע לרודנים מדוחה ואנקרה: קבלו את החברים שלכם ואת הספינות – רק אחרי שתפסיקו כל תמיכה מדינית וכלכלית בחמאס. נחכה כמה שצריך.
3. למתג מחדש את הספינות כ-“קרין איי”, “קרין בי” וכול', ולהשיק “משט שלום ישראלי”. נפליג לנמלי דוחה, איסטנבול, ג’דה ואימאם חומייני, ונשדר משם קריאות לפיוס ודמוקרטיה. תחנת הרדיו “קול השלום” תשדר מהספינות אל כל בית בים התיכון ובים הערבי. החדשות יאירו את הישגי ישראל באקדמיה, תרבות, היי-טק ורפואה, לצד דיווחים על גזענות, עבדות, טרור ואנטישמיות בעולם הערבי והמוסלמי.
4. להכתיר את הספינות כ-“דונלד ג’יי טראמפ 1”, “טראמפ 2” וכן הלאה – כספינות מילוט לפליטים מעזה, המבקשים חיים חדשים הרחק מאזור ההרס שחמאס הפך לשדה קרב מחורר של מאות קילומטרים של מנהרות תקיפה ובונקרים לייצור נשק מתחת לכל בית, בית ספר ובית חולים.
5. לאחר שהספינות יובילו בבטחה את הפליטים למדינות אירופה כה אהובות הפלסטינים, ניתן להסב אותן לבתי קזינו צפים, במסגרת “תוכנית הריביירה” של טראמפ. הן יעוגנו מול עיר הנופש המחודשת בעזה. אצילים אירופיים, נסיכות קטאריות ושותפיהן האמריקנים יזכו בזכויות VIP על שולחנות ההימורים.
6. לקרוא לחלק מהספינות “אקסודוס 1”, “אקסודוס 2” וכן הלאה, ולהפליג אל נמלי איראן – בנדר-עבאס ובושהר – כדי לדרוש את שחרור היהודים האחרונים שנותרו שם. עם ליווי תקשורתי נרחב, משלחת רב-דתית ודוקטורים וחתני פרס נובל על הסיפון, נוכל להביך את האייתולות של טהרן ולכפות עליהם לאפשר הגירה חופשית ליהודים. ואם כבר בבושהר – נבקר גם בכור הגרעיני “ההומניטרי” שלהם לייצור איזוטופים רפואיים.
7. לקרוא לספינות בשמות 50 יישובים וקהילות חקלאיות בישראל שנחרבו על ידי חמאס, ולהפליג איתן למפרץ הערבי (שפעם נקרא “הפרסי”) כדי לחסום את אי ח’ארג – שדרכו עוברות 90% מיצוא הנפט האיראני. כך תתרום ישראל ל“סנאפבק” של הסנקציות הבינלאומיות על תוכניות הגרעין והטילים של איראן. סין תיפגע מכך יותר מכולם – ובצדק.
8. להסב את הספינות למעבורות לנוסעים חרדים שמעדיפים להגר מאשר לשרת בצה"ל או בשירות לאומי. הראשון שיעלה לסיפון יהיה הרב יצחק יוסף, הרב הראשי הספרדי לשעבר, שמאיים לעזוב את הארץ במחאה על מה שהוא מכנה “שמד” – כלומר, שיתוף החרדים, חלילה, בנטל הלאומי. אני עצמי אעזור לו לארוז.
9. למכור את הספינות בשוק הבינלאומי כדי לממן את טיפולם של הפצועים הישראלים ואת משפחות הנרצחים של 7 באוקטובר. יתרת הכסף תשמש לשיקום יישובי הדרום והצפון שנחרבו. לחלופין, אפשר לחתוך את הספינות לחתיכות ולמכור אותן למזכרת ב-eBay – למימון שיקום נפשי ופרנסה לאלמנות ויתומי המלחמה הרבים.
10. ולבסוף – להטביע את הספינות מחוץ למים הטריטוריאליים של בריטניה, קנדה, צרפת, אירלנד וספרד – כמחאה על היוהרה, הצביעות והעוינות שלהן כלפי ישראל. פשוט לפוצץ להן את זה בפנים.
פורסם באתר ערוץ 7, בתאריך 12.10.2025.