כל הפרסומים

המלחמה בעזה ובלבנון ואירועי סוריה החלישו את הציר השיעי, אך מקבילו הסוני דווקא התחזק, וחמאס עדיין פעיל. האתגרים שנותרו לישראל מחייבים היערכות וחשיבה לטווח ארוך.

ייאוש הפך להיות חלק מחיי היום-יום של יהודים החווים שנאה גלויה.

בשל הסיכון הביטחוני – יש להמשיך במדיניות איסור הכניסה, לצד מאבק עיקש ונחוש בשוהים הבלתי חוקיים, תוך בחינת הגדלת ההיתרים.

בניגוד להתפתחות האיטית של היכולות מול חיזבאללה לאורך 18 שנים, ישראל נדרשת לפתח במהירות יכולות מול החות'ים • התקיפה האחרונה כללה לראשונה יעדים בבירה צנעא • המטרה: פגיעה בכלכלת החות'ים במקביל למתקפות ארה"ב ובריטניה על יעדים צבאיים.

לא ייתכן שינוי אמיתי של המערכת האזורית מבלי להסיר את האיום האיראני, להחליש את איראן ולנטרל את השפעתה האזורית. הסרת האיום והחלשתה של איראן מחייבים השמדת התשתיות הגרעיניות, פגיעה בסמלי שלטון וביכולות הצבאיות ופגיעה בתשתיות כלכליות.

למרות ההישגים הצבאיים וחיסול בכירי חמאס – הארגון עדיין מתנהל כ"שווה אל שווה" במשא ומתן, והתודעה העזתית לא השתנתה • רק כשנראה שינוי מהותי בהתייחסות תושבי הרצועה כלפי פיגועי טרור – נדע שבאמת ניצחנו ונוכל לתת יד נדיבה לשיקום.

בניסיון להתחיל במלאכת השיקום באיראן ולהסתגל למציאות החדשה, ח'אמנהאי התווה באופן ראשוני את עיקרי האסטרטגיה שתקדם איראן במרחב הסורי בעידן שאחרי אסד, בשאיפה למנוע, בראיית המשטר, את השלמתה של המזימה האמריקאית-ישראלית נגד איראן.

עלייתה של טורקיה ככוח דומיננטי ביבשת אפריקה מזמנת אתגרים לישראל ולמערב וממחישה את הפוטנציאל הרב הגלום בהידוק היחסים בין ישראל למדינות היבשת.

יחסיה של וושינגטון עם הממשלה בתוניס הם דוגמה יפה להתנהלות בזירה הבינלאומית, שדורשת לאזן לעיתים בין ערכים נעלים לאינטרסים קרים

תהליך הלמידה שעברה ישראל מאז ה-7 באוקטובר הוביל לתגובה מהירה באמצעות הפעלת הכוח נגד ציר ההתנגדות. מהלך מדיני עוקב לבניית ארכיטקטורה אזורית חדשה מסמן הישג חסר תקדים של מדינת ישראל המבסס את מעמדה כמעצמה אזורית חשובה במזרח התיכון.