לאחר המלחמה, כך ניתן להניח, יצטרכו מדינות המפרץ לעשות חשבון נפש נוקב עם עצמן בנושא הבטחת עתידן כמדינות ריבוניות.
פרופסור אמיריטוס, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת תל אביב, עוסק במשך שנים בחקר מדיניות הביטחון של ישראל בכלל, ובחקר משנתו הפוליטית והביטחונית של דוד בן גוריון בפרט. פרסם מחקרים רבים על היבטים היסטוריים ועכשוויים של מדיניות ביטחון ישראל, הסכסוך הערבי-ישראלי, מעורבות מעצמות העל במזרח התיכון, מאבקה של ישראל נגד הטרור האסלאמי, מנהיגות במצבי משבר והאופציה הגרעינית של ישראל. בין ספריו הבולטים: בין דימונה לוושינגטון: המאבק על פיתוח האופציה הגרעינית של ישראל, 1968-1960 (2004). כאש בעצמותיו: דוד בן-גוריון ומאבקיו על דמות המדינה, 1963-1967, (2004). ב-2007 זכה פרופ' שלום בפרס היוקרתי לזכרו של ראש הממשלה דוד בן גוריון עם ספרו זה.
-
-
פרופ' זכי שלום: המעורבות האמריקאית היא כרגע מסיבית, אבל צריך לשים לב לנקודה חשובה – שימו לב למה שטראמפ חוזר ואומר: "אנחנו נכנסים למלחמה כי זה מסכן אותנו". הוא מציב …
-
ביקורו של ראש ממשלת הודו בישראל אינו רק ציון דרך ביחסים הדו־צדדיים בין המדינות; הוא נושא עמו גם מסר אסטרטגי מרומז כלפי וושינגטון – ומבקש ממנה לקבל החלטה.
-
פרופ' זכי שלום: אני לא חושב שיהיה פתרון לרצועת עזה לפני שיהיה פתרון לנושא האיראני. אנחנו צריכים להבין שלאחר שנתיים וחצי של לחימה, חמאס הוא הפרטנר הלגיטימי היחיד ברצועת עזה. …
-
פרופ' זכי שלום: כרגע משתלם לשני הצדדים למשוך זמן. מבחינת האמריקאים – התפיסה אומרת שגם אם תכה אותם קשה, אם לא תכין מתווה של ממשל חדש שיחזיק את השלטון, הכול …
-
דבריו של מזכיר המדינה האמריקני, מרקו רוביו בוועידת מינכן מעבירים לישראל מסר חד: ארה"ב מצפה שישראל תפעל להעצמת כוחה הצבאי, ולהסרת האיומים הניצבים בפניה, ומעיקים באורח ישיר ועקיף גם על ארצות הברית.